הנשרים נרתעו והלוחמים עמדו זה מול זה. הם היו מכוסים יפה והיתה בהם להט בלתי פוסק.303.
סוסים (פאונג) עם אגפים (היו מעוטרים),
הפילים היו מגניבים.
הם צרחו,
היו שם סוסים ופילים שיכורים מעוטרים בשריון. צווחות הנשרים נשמעו והלוחמים נראו מסובכים זה בזה.304.
הפילים היו המומים.
ניגנו בתופים קטנים (טנדור),
צעירים יפים היו מקושטים,
הפילים שלווים כמו ים היו שם והחצוצרות הדהדו, הלוחמים ארוכי הזרוע בהתלהבות שאין שני לה נראו מרשימים.305.
הלוחמים התפזרו ו(שדה הקרב) התרוקן.
הלוחמים שמעולם לא נפלו החלו ליפול וגם החזירו את שליטתם
ונהג להגיב למכונית הא-הא-הה,
היו התקפות אגואיסטיות מכל ארבעת הצדדים והלוחמים התלקחו כמו גחלים.306.
הלוחמים דאגו (בעצמם),
ויהולס נהג לירות חצים (ביסיאר).
הגיבורים נהגו לצעוק,
הלוחמים שמרו על שליטתם וכלי הנשק החלו לחמוק מידיהם כמו נחשים.307.
ANOOP NARAAJ STANZA
הפילים בכו, הסוסים רצו, הייתה מהומה (בצבא) עם מכה על מכה.
הסוסים החלו לנוע והפיל שאג, היה בלבול מכל ארבעת הצדדים, כלי הנגינה הדהדו ונשמע הצליל ההרמוני של פריקת החצים
טהור (דם) יצא מפצעיהם של הסוסים בהירי הרגליים.
הסוסים התחרו זה בזה במהירות והדם הטהור זלג מתוך הפצעים. במהומה של המלחמה, הגופות מתגלגלות באבק, מפוזרות לכאן ולכאן.308.
מגרשים היו פזורים למרחקים. (הלוטס) היו ידיהם זה בכיסים של זה,
בגלל מכות החרב שנתקעה על המותניים, התפזרו הגופות והלוחמים, הסתובבו בקושי, החלו להכות קשתות בפגיון פיפיות.
היוגיניס תוך כדי צווח ולקחו את הדם בידיהם החלו לשתות אותו
הבהירוואות הסתובבו בעצמם בשטח ושריפות המלחמה בערו.309.
התנים והנשרים הגדולים שוטטו בשדה הקרב לכאן ולכאן
הערפדים שאגנו והביטלים (רוחות רפאים) הרימו את קולם הצורמני.
כאשר חרבות הלוחמים התנגשו (זו בזו), הפסים הלבנים שלהם זהרו.
הפגיון בעל הקצוות הלבן בידי הקשטריות (רם ולקשמן) היה ממוקם היטב בידיהם כמו הברק בעננים האפלים.310.
הענקים עם הקרניים שתו דם ואכלו בשר.
היוגינים עם הקערות שתו דם והעפיפונים אכלו בשר, הלוחמים ששמרו על השליטה בחניתות הפיפיות שלהם נלחמו, בעודם צועקים על חבריהם.
הם נהגו ליפול מטה בצעקות ונושאים את משקל הכאב על גופם.
הם צעקו ���הרוג, הרוג�� ונשאו את נטל הנשק שלהם, כמה לוחמים היו שם בערי האלים (כלומר הם מתו) וחלקם חותכים לוחמים אחרים.311.
(לוחמים) שמרו על הדף שלהם והסתובבו עם פצעים ונפלו ככה,
הלוחמים, הטיחו את מכותיהם, הסתובבו בשיכרון חושים כמו הסגפנים המבצעים אמצעי צנע ומתנדנדים כשפניהם כפופות מטה מעל העשן
(על מי) זרמו קצה החץ, נשברו ונשברו איברים (שלהם).
יש זרימת זרועות והאיברים השבורים היו נופלים למטה, גלי רצון הניצחון עולים והבשר הקצוץ נופל.312.
האגורים היו מרותקים מאכילת הפצועים שנכרתו (פרסנם).
האגורי (סדהוס) נראים מרוצים מאכילת הגפיים הקצוצות והסידהות והרוואלפנטיס, זוללי הבשר והדם התיישבו עם תנוחות
(רבים מהם) שכבו עם גפיים שבורות ומפלפלים.
צועקים ���הרוג, הרוג��� הלוחמים נופלים עם גפיים שבורות ובגלל אומץ לבם מקבלים את פניהם.313.
פעמונים, תופים קטנים, חלילים,
נשמע הצליל המיוחד החוסם את המכות על המגנים, הצליל המעורב של נבל, חליל, תוף, קומקום-תוף וכו' יוצר אווירה איומה.
(ממנו) מילים טהורות יצאו (ופעימת הנשק) לא שברו את הקצב שלה.
הצלילים היפים המעוררים גם את מנגינות המכות של סוגי נשק שונים עולים בשדה הקרב, אי שם עסוקים המשרתים בתפילות ואיפשהו המשוררים מדקלמים את חיבוריהם.314.
Dhal dhal הייתה המילה מדאל די מאר (מלאית) והחרבות נהגו לקרקש בשדה הקרב.
קול החסימה של המגנים וקול החרבות הפוגעות נשמעים והחצים החדים המשמידים אינספור אנשים משתחררים