שׁרי דָּסַם גרנט

עמוד - 229


ਕੰਠ ਅਭੂਖਨ ਛੰਦ ॥
kantth abhookhan chhand |

KANTH AABHUSHAN STANZA

ਜਾਉ ਕਹਾ ਪਗ ਭੇਟ ਕਹਉ ਤੁਹ ॥
jaau kahaa pag bhett khau tuh |

לאן ללכת אני נוגע ברגליך ואומר, הו ראמה!

ਲਾਜ ਨ ਲਾਗਤ ਰਾਮ ਕਹੋ ਮੁਹ ॥
laaj na laagat raam kaho muh |

��� הו רם! לאן אני צריך ללכת עכשיו אחרי שנגעתי ברגליים שלך? שאני לא אתבייש?

ਮੈ ਅਤਿ ਦੀਨ ਮਲੀਨ ਬਿਨਾ ਗਤ ॥
mai at deen maleen binaa gat |

כי אני מאוד נמוך, מלוכלך וללא נימוסים.

ਰਾਖ ਲੈ ਰਾਜ ਬਿਖੈ ਚਰਨਾਮ੍ਰਿਤ ॥੨੮੭॥
raakh lai raaj bikhai charanaamrit |287|

���אני נמוך מאוד, מלוכלך וללא תנועה. הו ראם! נהלו את הממלכה שלכם והאדירו אותה ברגליכם האמברוזיות.���287.

ਚਛ ਬਿਹੀਨ ਸੁਪਛ ਜਿਮੰ ਕਰ ॥
chachh biheen supachh jiman kar |

כציפור בלי עיניים (נופל).

ਤਿਉ ਪ੍ਰਭ ਤੀਰ ਗਿਰਯੋ ਪਗ ਭਰਥਰ ॥
tiau prabh teer girayo pag bharathar |

כשם שציפור הופכת לחסרת ראיה, צוללת למטה, באותו אופן בהראט נפל לפני ראם.

ਅੰਕ ਰਹੇ ਗਹ ਰਾਮ ਤਿਸੈ ਤਬ ॥
ank rahe gah raam tisai tab |

ראמה מיד תפס (אותו) וחיבק אותו.

ਰੋਇ ਮਿਲੇ ਲਛਨਾਦਿ ਭਯਾ ਸਭ ॥੨੮੮॥
roe mile lachhanaad bhayaa sabh |288|

באותו זמן רם חיבק אותו עד לחיקו ושם לקשמן וכל האח בכו.288.

ਪਾਨਿ ਪੀਆਇ ਜਗਾਇ ਸੁ ਬੀਰਹ ॥
paan peeae jagaae su beerah |

בשתיית מים (סרי ראמה) התריע לאחיו

ਫੇਰਿ ਕਹਯੋ ਹਸ ਸ੍ਰੀ ਰਘੁਬੀਰਹ ॥
fer kahayo has sree raghubeerah |

בהאראט האמיץ הוחזר על ידי מתן מים. רם שוב אמר בחיוך:

ਤ੍ਰਿਯੋਦਸ ਬਰਖ ਗਏ ਫਿਰਿ ਐਹੈ ॥
triyodas barakh ge fir aaihai |

אחרי שלוש עשרה שנים נחזור.

ਜਾਹੁ ਹਮੈ ਕਛੁ ਕਾਜ ਕਿਵੈਹੈ ॥੨੮੯॥
jaahu hamai kachh kaaj kivaihai |289|

���לאחר שחלפו שלוש עשרה שנים נחזור, עכשיו אתה חוזר כי אני צריך למלא כמה משימות ביער.���289.

ਚੀਨ ਗਏ ਚਤੁਰਾ ਚਿਤ ਮੋ ਸਭ ॥
cheen ge chaturaa chit mo sabh |

כל החכמים (הגברים) הבינו בדעתם (שלרם צ'נדרה יש מטרה נוספת להתהוות.

ਸ੍ਰੀ ਰਘੁਬੀਰ ਕਹੀ ਅਸ ਕੈ ਜਬ ॥
sree raghubeer kahee as kai jab |

כשרם אמר את זה, אז כל האנשים הבינו את מהותו (שהוא צריך להרוג את השדים ביער).

ਮਾਤ ਸਮੋਧ ਸੁ ਪਾਵਰਿ ਲੀਨੀ ॥
maat samodh su paavar leenee |

מובס על ידי (כלומר קבלת) הידע הנעלה (שניתן על ידי סרי ראמה), (בהרט) עשה את צעדיו של ראמה.

ਅਉਰ ਬਸੇ ਪੁਰ ਅਉਧ ਨ ਚੀਨੀ ॥੨੯੦॥
aaur base pur aaudh na cheenee |290|

בהתמסר ביראת כבוד להוראותיו של רם ובראש מרוצה לקח בהראט את סנדליו של רם ושכח את ההכרה באיודהיה, הוא החל לחיות מחוץ לגבולותיה.290.

ਸੀਸ ਜਟਾਨ ਕੋ ਜੂਟ ਧਰੇ ਬਰ ॥
sees jattaan ko joott dhare bar |

(בהאראט לבש צרור יפה של ג'אטות על ראשו).

ਰਾਜ ਸਮਾਜ ਦੀਯੋ ਪਊਵਾ ਪਰ ॥
raaj samaaj deeyo paoovaa par |

לבוש שיער דהוי על ראשו הוא הקדיש את כל המשימה המלכותית לאותם סנדלים.

ਰਾਜ ਕਰੇ ਦਿਨੁ ਹੋਤ ਉਜਿਆਰੈ ॥
raaj kare din hot ujiaarai |

כשהיה אור יום, בהראטה עשה את עבודתה של המדינה

ਰੈਨਿ ਭਏ ਰਘੁਰਾਜ ਸੰਭਾਰੈ ॥੨੯੧॥
rain bhe raghuraaj sanbhaarai |291|

ביום נהג למלא את חובותיו המלכותיות בתמיכת אותם סנדלים ובמהלך הלילה הגן עליהם.291.

ਜਜਰ ਭਯੋ ਝੁਰ ਝੰਝਰ ਜਿਉ ਤਨ ॥
jajar bhayo jhur jhanjhar jiau tan |

גופו של (בהראט) הפך חלול כמו שרף יבש,

ਰਾਖਤ ਸ੍ਰੀ ਰਘੁਰਾਜ ਬਿਖੈ ਮਨ ॥
raakhat sree raghuraaj bikhai man |

גופתו של בהראט קמלה והפכה לרעועה, אבל עדיין הוא תמיד שמר את זכרו של רם במוחו.

ਬੈਰਿਨ ਕੇ ਰਨ ਬਿੰਦ ਨਿਕੰਦਤ ॥
bairin ke ran bind nikandat |

(הוא) משמיד את שלל האויבים בקרב.

ਭਾਖਤ ਕੰਠਿ ਅਭੂਖਨ ਛੰਦਤ ॥੨੯੨॥
bhaakhat kantth abhookhan chhandat |292|

יחד עם זה הוא השמיד את קבוצות האויבים ובמקום קישוטים ענד מחרוזות תפילה כשרשראות.292.

ਝੂਲਾ ਛੰਦ ॥
jhoolaa chhand |

JHOOLA STANZA

ਇਤੈ ਰਾਮ ਰਾਜੰ ॥
eitai raam raajan |

(נעשה) רם המלך

ਕਰੈ ਦੇਵ ਕਾਜੰ ॥
karai dev kaajan |

הם עושים עבודת אלים.

ਧਰੋ ਬਾਨ ਪਾਨੰ ॥
dharo baan paanan |

יש חץ וקשת ביד

ਭਰੈ ਬੀਰ ਮਾਨੰ ॥੨੯੩॥
bharai beer maanan |293|

בצד זה איל המלך עושה את חובות האלים על ידי הריגת השדים הוא נראה כמו גיבור אדיר על ידי לקיחת הקשת בידו.293.

ਜਹਾ ਸਾਲ ਭਾਰੇ ॥
jahaa saal bhaare |

איפה שהיו עצי השנה הגדולים

ਦ੍ਰੁਮੰ ਤਾਲ ਨਯਾਰੇ ॥
druman taal nayaare |

והיו כנפיים של מקצבים שונים,

ਛੁਏ ਸੁਰਗ ਲੋਕੰ ॥
chhue surag lokan |

מי נגע בשמיים

ਹਰੈ ਜਾਤ ਸੋਕੰ ॥੨੯੪॥
harai jaat sokan |294|

היכן שהיו עצי הסאל ביער יחד עם עצים אחרים ושזופים וכו'. תהילתו נראתה כמו גן עדן והייתה משמידה כל צער.294.

ਤਹਾ ਰਾਮ ਪੈਠੇ ॥
tahaa raam paitthe |

רם נכנס לבית ההוא

ਮਹਾਬੀਰ ਐਠੇ ॥
mahaabeer aaitthe |

שהיה גיבור גאה מאוד.

ਲੀਏ ਸੰਗਿ ਸੀਤਾ ॥
lee sang seetaa |

(הם) לקחו איתם את סיטה

ਮਹਾ ਸੁਭ੍ਰ ਗੀਤਾ ॥੨੯੫॥
mahaa subhr geetaa |295|

רם נשאר במקום הזה ונראה כמו לוחם אדיר, סיטה היה איתו שהיה כמו שיר אלוהי.295.

ਬਿਧੁੰ ਬਾਕ ਬੈਣੀ ॥
bidhun baak bainee |

(היא) עם קול כמו קוקיה,

ਮ੍ਰਿਗੀ ਰਾਜ ਨੈਣੀ ॥
mrigee raaj nainee |

עיני צבי,

ਕਟੰ ਛੀਨ ਦੇ ਸੀ ॥
kattan chheen de see |

מכסים דקים

ਪਰੀ ਪਦਮਨੀ ਸੀ ॥੨੯੬॥
paree padamanee see |296|

היא הייתה גברת של דיבור מתוק ועיניה היו כמו מלכת הצבי, הייתה לה רזה והיא נראתה כמו פיה, פדמיני (בין נשים).296.

ਝੂਲਨਾ ਛੰਦ ॥
jhoolanaa chhand |

JHOOLANA STANZA

ਚੜੈ ਪਾਨ ਬਾਨੀ ਧਰੇ ਸਾਨ ਮਾਨੋ ਚਛਾ ਬਾਨ ਸੋਹੈ ਦੋਊ ਰਾਮ ਰਾਨੀ ॥
charrai paan baanee dhare saan maano chachhaa baan sohai doaoo raam raanee |

רם נראה מפואר עם החצים החדים בידיו וסיטה, מלכת רם נראית אלגנטית עם חיצי עיניה היפים.

ਫਿਰੈ ਖਿਆਲ ਸੋ ਏਕ ਹਵਾਲ ਸੇਤੀ ਛੁਟੇ ਇੰਦ੍ਰ ਸੇਤੀ ਮਨੋ ਇੰਦ੍ਰ ਧਾਨੀ ॥
firai khiaal so ek havaal setee chhutte indr setee mano indr dhaanee |

היא מסתובבת עם רם, שקועה במחשבות כאלו כאילו הודח מבירתו אינדרה מתנודדת לכאן ולכאן.

ਮਨੋ ਨਾਗ ਬਾਕੇ ਲਜੀ ਆਬ ਫਾਕੈ ਰੰਗੇ ਰੰਗ ਸੁਹਾਬ ਸੌ ਰਾਮ ਬਾਰੇ ॥
mano naag baake lajee aab faakai range rang suhaab sau raam baare |

השיער הרופף של צמותיה, הגורם לביישנות לתפארת הנאגות, הופך לקורבן עבור רם.

ਮ੍ਰਿਗਾ ਦੇਖਿ ਮੋਹੇ ਲਖੇ ਮੀਨ ਰੋਹੇ ਜਿਨੈ ਨੈਕ ਚੀਨੇ ਤਿਨੋ ਪ੍ਰਾਨ ਵਾਰੇ ॥੨੯੭॥
mrigaa dekh mohe lakhe meen rohe jinai naik cheene tino praan vaare |297|

הצביים המביטים בה מושכים אותה, הדגים המתבוננים ביופיה חשים קנאה בה הוא, מי שראה אותה, הקריב את עצמו עבורה.297.

ਸੁਨੇ ਕੂਕ ਕੇ ਕੋਕਲਾ ਕੋਪ ਕੀਨੇ ਮੁਖੰ ਦੇਖ ਕੈ ਚੰਦ ਦਾਰੇਰ ਖਾਈ ॥
sune kook ke kokalaa kop keene mukhan dekh kai chand daarer khaaee |

הזמיר, מאזין לנאום, כועס בגלל קנאה והירח המביט בפניה מרגיש ביישן כמו נשים,