הו קרישנה! מי הסית אותך להילחם איתי?, ואתה לא בורח מזירת המלחמה
מה אני צריך להרוג אותך עכשיו? הלב שלי מאוד מצטער (בשבילך).
"הרחמים עלו בלבי, על כן למה שאהרוג אותך? לשמוע על מותך גם כל חבריך ימותו ברגע."1647.
כששמע זאת, שרי קרישנה לקח את החץ והקשת, התרגז ועמד מול חראג סינג.
בהאזנה לדבר כזה, קרישנה נפל על חאראג סינג בזעם, ולפי המשורר הוא המשיך במלחמה במשך שני גארים (תקופה קצרה מאוד)
לפעמים קרישנה ולפעמים המלך גרמו לשני ליפול מהמרכבה
כשראו את המחזה הזה החלו המינסטרלים לשבח את המלך ואת קרישנה.1648.
בצד זה עלה קרישנה על מרכבתו ובצד השני, המלך חראג סינג עלה על רכבו
המלך, בזעם, שלף את חרבו מהנדן
גם צבא הפנדאבות התלקח מכעס,
נראה היה שקול הנשק והנשק היה דקלום המנטרות הוודיות.1649.
בראותו את צבאו של Duryodhana, המלך הרעיף את חיציו
הוא שלל מלוחמים רבים את מרכבותיהם, שלח אותם למשכנו של יאמה
בהישמה האב, דרונאצ'ריה ולוחמים נוספים ברחו מהמלחמה, ואף אחד לא נשאר (לפני המלך).
הלוחמים כמו בהישמה ודרונה ברחו משדה הקרב ויתרו על כל תקווה לניצחון, הם לא חזרו לפני Kharag Singh.1650.
דוהרה
בנו של דרונאצ'ריה (אשוואסטמה) קארנה ('בהנוג') וקריפאצ'ריה ברחו ואף אחד לא סבל.
הבן של דרונה, בנם של סוריה וקריפאצ'ריה, נטש את כוחם, ברח וראה את הלחימה הנוראה בהורשרווה ודוריודהנה נמלט גם הוא.1651.
SWAYYA
כשראה את כולם בורחים, ניגש יודהישת'רה אל לורד קרישנה ואמר,
כשראה את כולם בורחים, אמר יודהישתר לקרישנה: "המלך הזה חזק מאוד ואינו נסוג על ידי איש.
קארנה, בהישמה פיטאמה, דרונאצ'ריה, קריפאצ'ריה, ארג'אן ובהימה סיין וכו'. אנחנו (כולנו) ניהלנו מלחמה גדולה.
"ניהלנו איתו מלחמה איומה, לקחנו איתנו את קארן, בהישאם, דרון, קריפאצ'ריה, ארג'ונה, בהימה וכו' אבל הוא לא התרחק אפילו במעט מהמלחמה וכולנו נאלצנו להיכנע.1652.
בהימה, קארנה ודוריודהאנה ובימה סן נלחמו הרבה מלחמה.
"בהישאם, קארן, דוריודאנה, בהים וכו' ניהלו מאמץ מתמשך ובלרם, קראטווארמה, סאטיאק וכו' גם הם נזעמו מאוד בנפשם.
"כל הלוחמים מובסים
הו אדון! מה בראש שלך עכשיו, שאתה רוצה לעשות? עכשיו כל הלוחמים בורחים ואין לנו שליטה עליהם עכשיו."1653.
כל הגנאות של רודרה וכו', שהיו שם וכל שאר האלים שהיו שם, כולם יחד נפלו על המלך חראג סינג
כשראה את כולם באים, הלוחם האדיר הזה אתגר את כולם על ידי משיכת קשתו
חלקם, שנפצעו, נפלו וחלקם נעשו פחדים ברחו
הלוחמים שנלחמו ללא חת, נהרגו בסופו של דבר על ידי המלך.1654.
לאחר שהשיג ניצחון על סוריה, קובר, גארודה וכו', המלך פצע את גאנש וגרם לו לחוסר הכרה.
כשראו את גאנש נפל על הקרקע, וארונה, סוריה וצ'נדרמה נמלטו משם
גם הגיבור כמו שיווה הסתלק ולא בא לפני המלך
כל מי שבא לפני המלך, מתרגז, גרם לו המלך ליפול על הארץ במכת ידו.1655.
דוהרה
ברהמה אמר לקרישנה, "אתה המאסטר של הדהרמה
" ובאותו הזמן שיווה אמר לברהמה בחיוך, 1656
SWAYYA
"לוחמים אדירים רבים כמונו נלחמו בגבורה עם המלך, אבל אף אחד לא הצליח להרוג אותו
" ואז שיווה אמר הלאה לברהמה:
"אינדרה, יאמה וכולנו ניהלנו מלחמה איומה עם המלך
צבא ארבעה עשר העולמות נבהל, אבל כוחו של המלך לא ירד אפילו במעט." 1657.
דוהרה
כאן ברהמה ('פנקג'-פוט') ושיווה ('טרינין') מתבוננים
בדרך זו, ברהמה ושיווה מקיימים התייעצות בצד זה ובצד השני, השמש שקעה, הירח עלה והלילה ירד.1658.
CHAUPAI
שני הצבאות נעשו מבולבלים מאוד