רזה וגבוה כמו עץ ברוש, מי אתה?(26)
״האם אתה נשמה או פיה?
'האם אתה הירח בשמים או שמש מעל כדור הארץ?'(27)
(היא השיבה), 'לא אני פיה, ולא מאיר העולם.
'אני בתו של מלך זבלין' (28)
ואז, כשנודע (שהוא היה האל שיווה), היא התחננה,
פתחה את פיה, וסיפרה (הסיפור שלה) בעדינות רבה.(29)
(שבעה אמרה), 'אני מאוד כואב לראות אותך.
'כל מה שתחפוץ אעניק לך' (30)
(היא אמרה), 'אני צריכה לצאת מהזקנה ולהיות צעירה שוב,
'כדי שאוכל ללכת לארץ אהובי' (31)
(שבעה אמרה), 'אם אתה חושב שזה מתאים לפי האינטליגנציה שלך (אז אני אתן לך את הברכה),
"למרות שאולי זה עלה בדעתך בצורה מאוד זניחה."(32)
לאחר שקיבלה את הברכה, היא הגיעה לבאר,
לאן אהובה היה מגיע לציד.(33)
למחרת היא נתקלה בציד,
שהיה לו תווי פנים חדים כמו נץ הדרור באביב.(34)
כשראתה אותו, היא התחילה לרוץ קדימה כמו פרת בר.
והוא דהר את סוסו במהירות של חץ.(35)
הם הלכו די רחוק,
במקום שלא היו מים ולא אוכל, והם אבדו בעצמם.(36)
היא המשיכה והצטרפה גופנית לאותו צעיר,
כפי שלא היה עוד כמוהו, לא נשמה ולא גוף.(37)
מיד למראה שלה, הוא התאהב בה,
ואיבד את חושיו ואת הכרתו (בפגישה איתה).(38)
(הוא אמר,) 'אני נשבע באלוהים שאני חייב לעשות איתך אהבה,
'כי אני מוקיר אותך יותר מהחיים שלי' (39)
האישה, רק כדי להשוויץ, סירבה כמה פעמים,
אבל בסוף היא הסכימה.(40)
(המשורר אומר,) תראה את הבגידה של העולם,
סיאבש (בני השליט) הושמדו ללא כל שריד.(41)
לאן נעלמו המלכים, חוסרו וג'משד?
איפה אדם ומוחמד?(42)
היכן נעלמו המלכים (האגדיים), פארייד, בהמין ואספנד?
לא דראב ולא דרה זוכים להערכה.(43)
מה קרה לאלכסנדר ושר שאה?
אף אחד מהם לא שרד.(44)
איך טמור שאה ובבאר התפוגגו?
לאן נעלמו חמיון ואכבר?(45)
(המשורר אומר) 'הו! סאקי. תן לי את היין האדמדם של אירופה.
"מה שהייתי מתענג כשאני מניף את החרב במהלך המלחמה.(46)
'תן לי את זה כדי שאוכל להרהר,
'ובחרב השמד (את כוחות הרשע).'(47)(8)
האדון הוא אחד והניצחון הוא של הגורו האמיתי.
הוא מוחלט, אלוהי, מצטיין וחומל.
מנצח הגורל, המקיים, מבטל השעבוד והמתחשב.(1)
לחסידים, הוא העניק את הארץ, את השמים.
העולם הזמני והשמים.(2)