לוקח (אותו) עמו שתים עשרה שנה.
אין ספק שיוולד בן בבית.
אין בו שום דבר אחר (או משמעות). 10.
ראה את זה מוני כמירוץ גדול
ולעולם אל תחשבי עליו כעל בלתי מתכלה ('בינסה').
נשים כמו רמבהא (אפאצ'הארות) נצרכו
אבל (אותו) הנדר לא סטה מנדרו. 11.
(אז) אתה ואני הולכים לשם ביחד
ואיך מביאים את החכם (הביתה) בדריכה על רגליו.
תן לו לישון איתי שתים עשרה שנה
ולהכניס בן לבית בלי שום היסוס. 12.
כששמע את המילים, קם המלך
והלכתי ללחמנייה הזאת עם המלכה.
היכן שהכנפיים נגעו בשמים.
(הלחמניה הזו) הייתה נוראית מאוד (שלא ניתן לתאר). 13.
המלך הלך לשם יחד עם המלכה
ו(הלך) ראה את החכם ההוא.
יחד עם האישה שכב לרגליו
והעלה את הרעיון הזה בראש. 14.
מה שיווה אמר בחלומו,
ראיתי את זה במו עיניי.
כמו איך לקחת את זה הביתה
וקח את זה עם המלכה. 15.
בשעה שהמלך נפל לרגליו
מוני לא פקח את עיניו מדי פעם.
המלך נהג לגלח את ראשו
וחשב אותו כחכם גדול. 16.
כשהמלך נפל פעמים רבות,
ואז מוני פקח את שתי עיניו.
הוא אמר שבשביל מה (עבודה) בא
ומאיזה סיבה הבאת את האשה. 17.
אנחנו אנשי המוני הם תושבי היער
ואנחנו יודעים את שמו של בן אלמוות אחד בלבד.
היכן מתגוררים המלך והנתינים (איננו יודעים).
אנחנו שקועים במיץ ה'. 18.
הו ראג'אן! מה זה הנכס הזה שלנו?
אשר (אתה) מראה לנו.
אנחנו לא הולכים לבית של אף אחד,
(בלבד) אנו עושים מדיטציה בהרי רק בבאן. 19.
(בתשובה התחיל ראג'ה מוני לומר)
נא ללכת לבית המלך ולהסיר את חטאינו הגדולים.
הישארו שתים עשרה שנה בבקשה.
לאחר מכן קחו את הנתיב של הלחמנייה עצמה. 20.
כשהמלך התחנן הרבה,
ואז ריקי השיב כך,
מה העסק שלנו בבית שלך?
הו ראג'אן! (למה) אתה מחזיק את הרגליים שוב ושוב. 21.
(ענה המלך) שיווה עצמו סיפר לנו עליך.