שדים נהגו לבוא ברגע שהם חשקו הביתה
נמשכים על ידי הקטורת של פולחן האש (הוואנה), השדים היו מגיעים לבור הקורבנות ואוכלים את החומרים של יג'נה, חוטפים אותו מהמבצע.62.
מי שבזזו את חומרי היאגיה לא נשלט על ידי החכם.
בראותו את שלל החומרים של פולחן האש וחש עצמו חסר אונים, הגיע החכם הגדול וישוואמיטרה לאיודהיה בכעס רב.
(וישוואמיטרה) בא אל המלך ואמר - תן לי בנך ראמה.
כשהגיע (איודהיה) אמר למלך. ���תן לי את בנך רם לכמה ימים, אחרת אביא אותך לאפר בדיוק במקום הזה.���63.
כשראה את כעסו של מונישוור, המלך דאשארתה נתן לו את בנו.
ראה את זעמו של החכם, המלך ביקש מבנו להתלוות אליו והחכם מלווה בראם הלך להתחיל שוב את היג'נה.
הו ראמה! תקשיב, יש דרך רחוקה ודרך קרובה,
החכם אמר, ���הו רם! תקשיבו, יש שני מסלולים, באחד נקודת היג'נה רחוקה ומצד שני היא קרובה, אבל במסלול המאוחר יותר חיה שד בשם טארקה, שהורג את מסע הדרך.64.
(אמר ראם-) השביל הקרוב ('חץ'), בצע עכשיו את השביל הזה.
רם אמר, ���בואו נלך בדרך למרחקים קטנים, נטוש את החרדה, העבודה הזו של הריגת השדים היא עבודת האלים.���
(הם) הלכו בשמחה על הכביש, ואז הגיעה המפלצת.
הם התחילו לנוע בנתיב הזה ובאותו הזמן הגיע השד והניח מכשול על השביל ואמר, "או איל! איך תמשיך ותציל את עצמך?���65.
ברגע שראה את המפלצת, ראמה תפס את החץ והקשת
כשראה את השד טרקה, איל החזיק את הקשת והחצים שלו בידו, ומשיכת הפרה שחררה את החץ על ראשה.
ברגע שנפגע החץ, נפלה (המפלצת) ענקית הגוף.
לאחר שנפגע על ידי החץ, גופה הכבד של השד נפל למטה ובדרך זו, קצה החוטא הגיע לידיו של ראם.66.
לאחר שהרגו אותו בדרך זו, הם ישבו (שמרו) על מקום יאגיה.
בדרך זו, לאחר הריגת השד, כאשר היג'נה הוחל, הופיעו שם שני שדים גדולים, מאריך וסובהו.
(רואה את מי) נרתעו כל החכמים, אבל הרמ"א העקשן נשאר עומד שם.
בראותם אותם, ברחו כל החכמים ורק רם עמד שם בהתמדה ומלחמתם של השלושה הללו התנהלה ברציפות במשך שש עשרה שעונים.67.
כשהם דואגים לשריון ולנשק (שלהם), נהגו הענקים לקרוא להרג.
כשהם אוחזים בחוזקה בזרועותיהם ובנשקיהם, החלו השדים לצעוק "להרוג, להרוג" והם תפסו בידיהם את הגרזנים, הקשתות והחיצים.