בניך, שלקחו איתם את הלוחמים, הכו את החכם ההוא ברגליהם.83.
אחר כך החכם בשכל גדול
מְפוּזָר
(ומעיניו) יצאה להבה
ואז המדיטציה של אותו חכם גדול התנפצה ויצאה אש ענקית מעיניו.84.
(ואז) כך אמר המלאך
זה שם (שלך) הבן
נשרפים יחד עם הצבא,
השליח אמר, "הו המלך סאגר! בדרך זו נשרפו כל בניך והצטמצמו לאפר יחד עם צבאם ואף אחד מהם לא שרד."85.
לאחר ששמע את מותם של בני ראג'
כל העיר נעשתה עצובה.
איפה האנשים
כששמעו על חורבן בניו, הייתה כל העיר ספוגה בצער וכל האנשים פה ושם התמלאו בייסורים.86.
(בסוף Sagar Raja) 'Shiva Shiva' Bachan Simar K
ועל ידי עצירת הדמעות של העיניים
סבלנות בצ'יט
כולם, זוכרים את שבעה, עצרו את דמעותיהם, נטלו בנפשם סבלנות לאמירת הקודש של חכמים.87.
(הוא) של אותם (בנים)
קארמה שנפטרה
ולפי המסורת הוודית
אחר כך ביצע המלך את טקסי ההלוויה האחרונים מכולם בחיבה על פי הצווים הוודיים.88.
אחר כך באבל הבנים
המלך עלה לגן עדן.
(מהסוג הזה) שהפכו למלכים (אחרים),
בצערו הרב על פטירת בניו יצא המלך לגן עדן ואחריו היו עוד כמה מלכים, שיכולים לתאר אותם?89.
סוף התיאור של ויאס, התגלמותו של ברהמה ושלטונו של המלך פריטו בבאצ'יטאר נטאק.
כעת מתחיל התיאור על המלך יאיאטי
MADHUBHAAR STANZA
ואז יאיאטי (ג'וג'אטי) הפך למלך
(שהיה לו) פאר על טבעי.
של ארבע עשרה פקולטות
אז היה מלך מפואר ביותר יאתי, שתהילתו התפשטה בארבעה עשר העולמות.90.
המטפלות שלה היו יפות,
כאילו בדמות קמדבה.
(הוא) בהדר עצום
עיניו היו מקסימות וצורת התהילה העצומה שלו הייתה כמו אל האהבה.91.
היופי היפה הזה
והיה מלך בצורתו.
(הוא) הגאיאטה של ארבע עשרה הוידיאס
ארבעה-עשר העולמות זכו לזוהר מתהילת האלגנטיות המקסימה שלו.92.
(הוא) בעל תכונות אדירות,
היה נאה ונדיב.
יודע ארבעה עשר המדעים
למלך הנדיב היו אינספור תכונות ובעל מיומנות בארבעה עשר מדע.93.
דאן היה מבריק בעושר ובתכונות (מיניים רבים),
כניעה לאדון (מקובל)
והנסיך העצום הזה
המלך היפה הזה היה מפואר ביותר, מסוגל, מומחה בתכונות ובעל אמונה באלוהים.94.
(הוא) היה מלומד טהור של השסטרים.
כעס במהלך המלחמה.
(כך) בן (שמו) הפך למלך,
למלך היה ידע על שסטרס, הוא זעם מאוד במלחמה, הוא היה המגשים את כל המשאלות כמו קמדנו, הפרה המגשימה משאלות.95.
(הוא) היה סייף צמא דם,
היה לוחם בלתי נרתע,
הייתה מטריה בלתי שבירה
המלך עם פגיון הדמים שלו היה ולוחם בלתי מנוצח, שלם, זועם וחזק.96.
(הוא) היה קריאה לאויבים
ו (תמיד) שלף את החרב (להרוג אותם).
הבהירות (שלו) הייתה כמו השמש,
כאשר שלף את חרבו, הוא היה כמו ק"ל (מוות) עבור אויביו, והוד שלו היה כמו אש השמש.97.
כשהיה מעורב במלחמה
אז (משדה הקרב) האיבר לא מסתובב.
אויבים רבים ברחו,
כשהוא נלחם, אף אחד מאיבריו לא פנה לאחור, אף אחד מאויביו לא יכול היה לעמוד מולו וכך ברח.98.
השמש רעדה (מתפארתו),
הכיוונים השתנו.
תושבים
השמש רעדה לפניו, הכיוונים רעדו, המתנגדים עמדו בראש מורכן והיו בורחים בחרדה.99.
ביר רעד,
הפחדנים ברחו,
המדינה הייתה עוזבת.
הלוחמים רעדו, הפחדנים ברחו ומלכי מדינות שונות היו נשברים לפניו כחוט.100.