(באותה תקופה) הוא ישב בראג'יה סבהה ועשה קצת עבודה.
כאשר (הוא) ראה את השומה שלו
אז הספק שלו גדל.7.
ואז המלך הרג את אותם שרים (על בסיס חשד).
(כי) משהו רע נעשה עם המלכה ההיא.
איך יכולים להיות להם ראייה כפולה?
איך אפשר לראות (החפרפרת הזו) בלי לעשות ראטי-קרידה. 8.
כאשר המלך הרג את שני השרים
אז צעקו בניהם אל המלך
שיש אישה פדמני בצ'יטור.
לא שמעתי באוזני ולא ראיתי בעיני כמוהו. 9.
נחרץ:
כאשר לגבי פדמני, היה עקצוץ קל באוזנו של המלך
אז (הוא) לקח אינספור צבא ומיהר לעבר הצד הזה.
(הוא) צר על המבצר ועשה מלחמה גדולה.
אלאודין התמלא אז כעס. 10.
עשרים וארבע:
(המלך) שתל עצי מנגו בידו ואז אכל את המנגו שלהם (כלומר המלחמה נמשכה זמן רב).
אבל אל תיגע במבצר של צ'יטור.
ואז המלך רימה ככה
וכתב מכתב ושלח אותו. 11.
(כתוב במכתב) הו המלך! לְהַקְשִׁיב; אני עייף מאוד (מצור על המבצר).
עכשיו אני עוזב את הטירה שלך.
אני אבוא לכאן (בתוך המבצר) עם רוכב אחד בלבד
ואני אלך הביתה אחרי שראיתי את המבצר. 12.
לאחר מכן ראן קיבל את זה
ולא הצלחתי להבין את ההבדל.
(הוא) הלך לשם עם רוכב
והחזיק אותו איתו. 13.
הוא יורד משער המבצר,
סירפאו הוצע שם (לו).
כשהתחיל לרדת מהדלת השביעית
אז הוא תפס את המלך. 14.
כך רימה המלך.
המלך השוטה לא הבין את ההבדל.
כשעבר את כל שערי המבצרים,
אחר כך קשר אותו והביא אותו. 15.
כָּפוּל:
כשרן נתפס בתעלול, הוא אמר שאני אהרוג אותך.
אחרת, תביא לי את הפדמני שלך. 16.
עשרים וארבע:
כשפדמני יצר את הדמות הזו.
קראו לו גורה ובדל (כלומר לוחמים).
אמר להם כי (אתם) תעשו כדברי
ותן תשובה זו למלך. 17.
(ואמר) תכין שמונת אלפים פלנקין
והצב שמונה לוחמים בפלנקים האלה.
הביאו אותם למבצר ושמרו על כולם