במשך זמן רב הסתובב הסוס במים,
בינתיים נודע מלך הארץ על המתרחש.(31)
שר שאה, המלך, נשך את ידו (כדי לוודא שזה לא חלום),
והוא היה מאוד במצוקה של הפעולה.(32)
״איך אחד לקח את הסוס המעולה שלי?
'בכבוד אלוהים, אני אסלח לו, הוא הכריז,(33)
'אם אני אראה את האדם הזה,
'אסלח לו ואעניק לו אוצר.(34)
"מספיק מוזר, אם אי פעם אתקל בו,
"לעולם לא אעוף לזעם."(35)
"אם הוא יבוא מרצונו,
'עוד אתן לו מאה שקיות מלאות במטבעות' (36)
ברחבי העיר, הוכרז,
'אסלח לשודד הזה אבל הוא חייב לבוא לראות אותי לפחות פעם אחת' (37)
ואז בתו של הטייקון, לובשת טורבן מוזהב,
ואוחזת במגן זוהר, הציגה את עצמה,(38)
ואמר, 'הו, שר שאה, רוצח האריות,
'זה אני שלקחתי את הסוס שלך בצורה מוזרה' (39)
כשהקשיב לה נדהם המלך האינטליגנטי.
ושוב שאל במהירות,(40)
'הו אתה המהיר, ספר לי איך עשית את זה?
'כדי להראות לי, אתה בא לשחק שוב' (41)
היא התיישבה על גדת הנהר,
ובאותו אופן שתתה יין ואכלה קבוב.(42)
ואז היא ריחפה את צרורות הדשא,
ודרך זו רימה את שומרי המלך.(43)
כדי להראות את חוכמתה לעבור את הנהר,
היא שחה מעל המים הגסים.(44)
היא הרגה את השומר הראשון בצורה דומה,
ונעלם כמו האבק.(45)
כשהשמש רק שקעה,
היא הגיעה לאותו מקום והתירה את הסוס השני.(46)
לאחר רסן, היא עלתה על הסוס,
ואז היא פגעה בחיה השטנית.(47)
הסוס עף כל כך גבוה,
שזה החליק מעל ראשו של המלך וקפץ לנהר.(48)
שוחה מעל הנהר הגדול,
בברכת ה' עבר הסוס.(49)
היא ירדה, הצדיעה למלך,
ותקשר בקול בערבית.(50)
״הו, שר שאה, למה נתת לאינטליגנטי שלך להתפוגג.
'לקחתי את רהו בעצמי, אבל עכשיו אתה, בעצמך, נתת לי את סוראהוס.'(51)
מכריזה כך היא דהרה בסוס,
והיא הודתה לאל הנדיב הגדול.(52)
היא נרדפה על ידי רוכבי סוסים רבים,
אבל אף אחד לא הצליח לתפוס אותה.(53)
כל לוחמיו השליכו את הטורבנים שלהם לפני המלך,
(ואמר,) 'הוי מלך היקום והספק,(54)