שם המלך היה פוראב סן,
מי שניצח באינספור מלחמות.
איתו אינספור פילים, סוסים, מרכבות
וברגל נהגו לעלות ארבעה סוגים של צבא צ'טורנגאני. 2.
שאה גדול הגיע לשם.
היה לו בן מקסים איתו.
אי אפשר לתאר את צורתו.
(אפילו) בזמן הכתיבה, קנה הסוכר נשאר כמו העט. 3.
פוראב דיי (כשראתה אותו) נתקע עליו
ונשכחה חכמת גופו הטהורה.
(הוא) התאהב בבנו של השאה.
בלעדיו, האוכל והמים לא טעמו. 4.
יום אחד היא (המלכה) שלחה לבקש אותו.
שיחק איתו בעניין.
הייתה כל כך הרבה חיבה בין שניהם
אי אפשר לתאר את האהבה הזו. 5.
הבן של שאה שכח את (אביו) שאה.
(למלכה) תמיד היה צל בלבו.
(הוא) היה איזה ריב עם אביו
ועלה על סוס ויצא לחוץ לארץ. 6.
נחרץ:
על ידי הגברת הסכסוך עם אביו עבור האישה (אותה),
הוא עלה על סוס ויצא לארץ.
האב הבין שהבן שלי נסע לארצו,
אבל הוא הגיע לבית המלכה אחרי חצות.7.
עשרים וארבע:
כשהשאה יצא משם,
ואז רני עשה את הדמות הזו.
קורא לו (הבן של שאה) חסר אונים
אמרו למלך כך.8.
הבאתי ערך ריק,
שלא ניתן לתאר את צורתו.
אני אעשה את העבודה שלי ממנו
ואני אהנה מההנאות שאני רוצה. 9.
כָּפוּל:
המלך אמר 'בסדר, בסדר', אבל לא הצליח לחשוב על הסוד.
האישה קראה לאיש הזה חסר אונים והחזיקה אותו בבית. 10.
רני נהג לשחק עם האיש הזה יום ולילה.
המלך ראה בו חסר אונים ולא אמר דבר. 11.
הנה הסיכום של החריטרה ה-270 של Mantri Bhup Sambad של Tria Charitra מסרי Charitrophyan, הכל משמח. 270.5254. ממשיך
עשרים וארבע:
הייתה מדינה גדולה בשם טלנגה.
הסארדאר שלו (שם המלך) היה סמאר סן.
בביתו הייתה מלכה בשם ליבאס דיי
שאי אפשר לתאר את הזוהר שלו. 1.
היה סגפן בשם צ'האיל פורי (כלומר סגפן צעיר מכת ארתנטר-פורי).
הוא היה תושב (איזו) עיירה במדרה דסה.
בראותה (אותו) המלכה התאהבה בו.