וכל הצעירים האיתנים חוסלו.(108)
כל הסוסים, אלה מסינד, ערב ועיראק,
שהיו מהירים מאוד, הושמדו.(109)
הרבה אנשים אמיצים לב אריה הושמדו,
אשר בעת צרה גילה אומץ לב יוצא דופן.(110)
שני עננים (של לוחמים) באו שואגים,
פעולתם העיפה דם לשמים הגבוהים ביותר.(111)
גוון ובכי הועלה בשדות,
והארץ נרמסה בפרסות הסוסים.(112)
עפו כמו רוח, לסוסים היו פרסות הפלדה,
מה שגרם לכדור הארץ להיראות כמו גב נמר.(113)
בינתיים שתתה מנורת היקום את היין מהכד (שקיעה),
והעניק את הכתר על ראש האח (ירח).(114)
כשהשמש הופיעה ביום הרביעי,
והקרין את קרני הזהב שלו,(115)
ואז, חוגרים את האריות שלהם,
הם לקחו את קשת הימאן והגנו על פניהם.(116)
הם הטמיעו את חושיהם, והזעם לקרב נשף,
והם נהיו זועמים ביותר.(117)
ביום הרביעי נהרגו עשרת אלפים פילים,
ושנים-עשר אלף סוסי ברק נהרגו.(118)
שלוש מאות אלפי חיילים רגלים חוסלו,
שהיו כמו האריות ומאוד מיומנים.(119)
ארבעת אלפים מרכבות נופצו,
וגם רוצחים רבים של האריות הושמדו.(120)
ארבעה סוסים של סובהאט סינג נטבחו,
החץ השני פילח את ראשו של נהג המרכבה שלו.(121)
החץ השלישי פגע מעל גבותיו,
והוא הרגיש כאילו נחש נאלץ לצאת מאוצר.(122)
כשהחץ הרביעי נפגע, הוא איבד את כל הכרתו,
נחישותו ברח ושכח את תחושת הצדק שלו.(123)
כשהחץ הרביעי חדר ליד צינור הרוח שלו,
והוא נפל על הארץ.(124)
התברר שהאיש כמעט מת,
כפי שהוא צנח למטה כמו אריה שיכור.(125)
היא יצאה מהמרכבה שלה וירדה על הארץ,
היא נראתה כמו עדינה מאוד אבל יציבה.(126)
הייתה לה כוס מים ביד,
וגלש להתקרב אליו (סובהט סינג).(127)
(היא) דיברה, 'הו, אתה האיש המוזר של מלכות,,
'למה אתה מתרוצץ באבק השטוף בדם?(128)
"אני אותו הדבר, חייך ואהבתך, ואתה בשיא נעוריך,
'כרגע, באתי להציץ בך' (129)
(הוא) אמר, 'הו, אתה טוב הלב,
'למה הגעת למקום הזה מלא ייסורים?'(130)
(היא,) 'אם היית מת, הייתי בא לקחת את גופתך.,
'אבל מאחר שאתה עדיין בחיים, אני רוצה להודות לאל יכול' (131)
הוא חיבק אותה בנאומים רכים,