אי שם בשטח המלחמה נפלו סוסים על הקרקע לאחר שאכלו את מזונם.
(זה נראה כך) כאילו הקאזים השתחוו בכעבה (כדי לקרוא) את הנמז. 268.
לוחמי האטי בנקה עם גופה וגוליטרן (כפפות ברזל) קשורות על אצבעותיהם.
וחסרי הפחד ('ניסקה') המשיכו בזעם זועם.
אי שם היו מונחים המגנים והשריון
ואי שם נושאים הנשרים את צרורות הבשר. 269.
איפשהו נפלו החיילים, הסוסים, הנגרצ'י
ואי שם שכבו החיילים המרוטשים מתים.
איפשהו הפילים נהרגו.
(הם נראו כמו) כאילו הם הרים שבורים ברעם. 270.
עַצמִי:
כשבא (מהה כאל) עם קירפן (בידו) כל האלים והשדים פחדו לראות אותו.
אסיקטו (העידן הגדול) הופיע כמו יום המבול עם קשת מנופפת.
הפנים (מכולם) החווירו (החווירו), הרוק התייבש, ומיליונים נטלו נשק וברחו (כך).
כאילו שומעים את קול הרוח במקום סבון (הם עפו משם) 271.
איפשהו הדוורים שתו דם ואיפשהו הערפדים ורוחות הרפאים צרחו.
איפשהו הדורו ניגנו בתוף ואיפשהו רוחות הרפאים והרוחות צעקו.
איפשהו ניגנו סאנקה ('מלחמה') מרידנגות, אופנגים ואיפשהו נשמע (הקול) העז של בהאי בהאי מבין הלוחמים במלחמה.
אי שם הלוחמים הגיעו לפתע ועצרו וגרמו לפצעים על ידי מכה בכעס. 272.
כשראו מלחמה נוראה כזו, התמלאו הלוחמים של צד האויב בכעס
מחזיק חנית, חץ, קשת, קירפן, מקבת, חנית טרישול
הם נהגו לתקוף את האויב תוך כדי צעקות ולא נסוגו לאחר שנשאו את מטח החצים הרבים.
גופות (שלהם) היו (נפלו) לרסיסים בשדה הקרב, אבל הם לא הביעו את צערם דרך פיהם. 273.
נחרץ:
הנשק (הענק) אוחז בשתי הזרועות נהגו לחרוק שיניים ולתקוף
ובאג'רה נהג לירות חיצים, עקרבים וחצים.
טוט גסס אבל לא זז אחורה.
הגברים האלה הורעפו לפתע בשלשולים. 274.
דובהיה (לוחם) מלא זעם
הם נפלו לרסיסים, אבל רגליהם לא נפלו מאחור.
לוחמים נהגו להילחם וליפול בקרב
וקיבלו הרבה אושר, הם נהגו לחיות בגן עדן. 275.
עַצמִי:
הדוואות (באופן ספציפי: כאן צריכים להיות 'שדים') כעסו מאוד, הוציאו את הקירפנים שלהם וברחו לשדה הקרב.
בהתרסה וחמושים מיהרו לשדה הקרב ולא נסוגו אפילו שני צעדים.
הם צעקו ללא פחד 'מרו' 'מרו' בזמן שהחליפים שאגו.
(זה נראה) כאילו הם מטילים חיצים כמו טיפות שנופלות מהענפים בעונת סואן. 276.
Dhul, Jatayu וכו' כל הלוחמים הגיעו עם נשק.
האנשים העקשנים הגדולים האלה כעסו מאוד ולקחו בידיהם חיצים וחרבות.
לוחמים גדולים מכל ארבעת הצדדים עלו בעיניים בוהות
והוא בא ונלחם עם חרגאדג' (העידן הגדול) ולא הלך אפילו שני צעדים (כלומר לא זז אחורה) בלי להתמודד עם שדה הקרב. 277.
עם הרבה התרגשות במוחם, הלוחמים לקחו סוגים שונים של שריון והתפרקו.
קוו"ח, קירפאן וכו' כולם מקושטים וכועסים מאוד עלו לועסים את השפתיים.
כולם נולדו בחמולות טובות ולא היו נחותים בכלום.
הם נפלו בקרב עם חרגאדג' (העידן הגדול) וכל איבריהם היו ספוגים בדם. 278.
עשרים וארבע:
כך כשקאלה התמלא בזעם,
(אז הוא) הרג את הרשעים בעוקץ.