היה מלך בשם Thambhakaran ממדינת Thambhra.
(הוא) היה עבדם של צדיקים ואויב הרשעים.
היה לו כלב טוב מאוד בבית.
היא הייתה מאוד יפה והייתה לה דמות דמוית אריה. 1.
יום אחד (הכלב ההוא) הגיע לבית המלך.
(המלך) הרג אותו והרחיקו.
רני אהב מאוד כלב.
מוחה (של המלכה) נפגע מכך שגרמו (לה) לסבול. 2.
הכלב מת כתוצאה מהתקיפה.
המלכה האשימה את זה על המלך.
(המלך) אמר, מה אם הכלב מת?
יש לנו אלפי כאלה (כלבים). 3.
עכשיו הבנת את זה כזקנה
ויסגוד לו בדרכים רבות.
(אמרה המלכה) (אתה) אמרת בצדק, אז (אני) אעבוד לו
ואמלא מים מטוב טוב. 4.
המלכה קראה לו קוטאב שאה
וקבר שם את האדמה.
בנה לו קבר כזה,
שכמותה היא אפילו לא של שום עמית. 5.
יום אחד רני עצמה נסעה לשם
וכמה שירני (ממתקים) הציע.
הוא התחיל לומר, (לי) השווה הרחום
הוא מילא את חובתי בכך שנתן (דרשן) בחלום. 6.
פיר העיר אותי משינה
והראה את הקבר שלו.
כשהמשאלה שלי התגשמה,
ואז באתי וזיהיתי את המקום הזה.7.
אז כששמעו תושבי העיר,
אז כל האנשים באו לבקר אותו.
הוצעו ממתקים שונים
ותנשק את קברו של הכלב. 8.
קאזי, שייח', סייד וכו' נהגו להגיע לשם
ומחלקים ממתקים לאחר קריאת פתיה (קלמא).
שימוש בזקנים כמטאטאים כדי לפוצץ אבק
ותנשק את קברו של הכלב. 9.
כָּפוּל:
סוג זה של דמות נעשתה על ידי האישה עבור הכלב שלה.
עד עכשיו אנשים שם עולים לרגל בשם קוטאב שאה. 10.
הנה המסקנה של החריטרה ה-328 של Mantri Bhup Sambad של Tria Charitra מסרי Charitrophyan, הכל משמח.328.6174. ממשיך
עשרים וארבע:
פעם הייתה עיירה בשם Bijiyavati.
המלך שם היה בריברהם סן.
הייתה מלכה בבית הזה בשם ביאגרה מתי.
(היא הייתה כל כך יפה) כאילו הירח לקח ממנה את אורו. 1.
פעם היה פאניהארי (Jheuri).
שנהג למלא מים בפתח המלך.
הוא (יום אחד) ראה קישוטי זהב,