כשהאשה (אותה) ראתה את בעלה מגיע
כשהאשה ראתה את בעלה מתקרב אליה, היא חשבה על הונאה.
מאה נעליים נטרו על פניו
היא הכתה אותו בנעלי בית במשך מאה פעמים ושאלה מדוע הוא בא לעזוב את הפאתן.(4)
דוהירה
היא הסתבכה במכה עם הכפכף וגם הוא איבד את חושיו.
בכפילות כזו, היא אפשרה למאהב להימלט.(5)
על ידי כך שהפנים ייראו זועמים,
ובעיניים פקוחות בפראות היא אמרה לשאה (6)
האישה אמרה:
קאביט
'המלח של מי בכלל אתה אוכל, לעולם אל תנטוש אותו, 'מי כן מלח אתה אוכל, אתה צריך, אפילו, להקריב את חייך. ״המלח של מי אתה אוכל, לעולם אל תרמה אותו.
״תקשיב לאמת הזאת שאני מדגיש, עדיף לך אפילו למות בשבילו. ״לעולם אל תבצע גניבה, ואם המאסטר נותן, יש לחלק אותה באופן שווה. .
״לעולם אל תספר שקרים, וכדי להשיג משהו, לא צריך להיות חמדן.
לעולם אל תכעס, גם אם המאסטר גוער, צריך לקבל. 'תקשיבי, אהובי, עליך לבצע את שירותך בענווה.'(7)
דוהירה
השאה למד את הלקח לאחר שקיבל מכות בנעלי בית,
ובלי להבחין בתחבולה, הלך מהבית.(8)(1)
השבעים ושלושה משל לשיחת חסידים מוצלחת של הראג'ה והשר, הושלמה בברכה. (73)(1282)
דוהירה
היה גנב ששמו היה ביירם.
לפי הקסטה הוא היה שייח' והתגורר בעבר בכפר כאלפי.(1)
Chaupaee
(הוא) עשה אוהל ('גריהא בסטרא') עם ארבעה מוטות
הוא עיטר בגדי ארבע קומות והתחזה לאריסטוקרט (והוא הכריז),
השגתי מעמד מהקיסר ('האג'ראטי').
"הראג'ה העניק לי כבוד ו(הטריטוריה של) פלוואל היא מדינת ההגנה שלי.(2)
דוהירה
"בגלל זה אני הולך לקחת על עצמי עבודת רווחה,
'וכדי לבצע את המשימה, אצטרך לנהוג בנימוסים טובים'.
Chaupaee
(הוא) קרא לכל בני הכפר
הוא התקשר לכל אנשי הכפר וכדי לבדר אותם הוציא כמאה רופי.
(הוא) אמר כי להכין את כל הציוד
הוא ביקש מהם להתכונן ולסדר קצת כסף.
דוהירה
הוא התכוון לאסוף את הרופי ואז להמיר אותם למטבעות זהב,
כדי שניתן יהיה לעמוד בהוצאות הגבוהות.(5)
Chaupaee
בניה עשה כדבריו
השאה פעל כפי שהתבקש, הוא לא עלה בדעתו שום ספק,
(הוא) הביא הרבה בולים ונתן להם.
הביא המון מטבעות זהב ומסר לאותו נוכל.(6)
דוהירה
כל האוצר של השאה הובא,
(וַיֹּאמֶר לוֹ) שֶׁיִּסְתַּר אֶת כָּל הַזֶּה בְּג'הַנְבַד (בירת הקיסר).
Chaupaee
(הוא) נרדם בישיבה במיטה