צניעות, ענווה והבנה אינטואיטיבית הם חמותי וחמי;
עשיתי מעשים טובים לבן הזוג שלי. ||2||
האיחוד עם הקודש הוא תאריך החתונה שלי, והפרידה מהעולם היא הנישואים שלי.
אומר ננק, האמת היא הילד שנולד מהאיחוד הזה. ||3||3||
Gauree, First Mehl:
האיחוד של אוויר, מים ואש
הגוף הוא דבר המשחק של האינטלקט ההפכפך והלא יציב.
יש לו תשע דלתות, ואז יש את השער העשירי.
תחשוב על זה והבין את זה, חכם. ||1||
ה' הוא המדבר, מלמד ומקשיב.
מי שמהרהר בעצמו הוא חכם באמת. ||1||השהה||
הגוף הוא אבק; הרוח מדברת דרכו.
הבן, חכם, שמת.
המודעות, הקונפליקט והאגו מתו,
אבל הרואה אינו מת. ||2||
לשם כך, אתה מסע אל מקדשים קדושים ונהרות קדושים;
אבל התכשיט היקר הזה נמצא בתוך הלב שלך.
הפנדיטים, חוקרי הדת, קוראים וקוראים בלי סוף; הם מעוררים ויכוחים ומחלוקות,
אבל הם לא יודעים את הסוד עמוק בפנים. ||3||
לא מתתי - הטבע הרע שבתוכי מת.
מי שמתפשט בכל מקום לא מת.
אומר ננק, הגורו גילה לי את אלוהים,
ועכשיו אני רואה שאין דבר כזה לידה או מוות. ||4||4||
Gauree, First Mehl, Dakhanee:
אני לנצח קורבן למי שמקשיב ושומע,
שמבין ומאמין בשם.
כאשר האדון עצמו מוביל אותנו שולל, אין לנו מקום מנוחה אחר למצוא.
אתה מעניק הבנה, ואתה מאחד אותנו באיחוד שלך. ||1||
אני משיג את הנאם, שתלך איתי בסופו של דבר.
ללא השם, כולם מוחזקים באחיזת המוות. ||1||השהה||
החקלאות שלי והמסחר שלי הם על ידי תמיכת השם.
זרעי החטא והסגולה כרוכים זה בזה.
תשוקה מינית וכעס הם פצעי הנשמה.
הרשעים שוכחים את הנאם, ואז מסתלקים. ||2||
נכון הן תורתו של הגורו האמיתי.
הגוף והנפש מתקררים ומורגעים, על ידי אבן הבוחן של האמת.
זה הסימן האמיתי של החוכמה: זה נשאר מנותק, כמו שושן המים, או הלוטוס על המים.
מכוונים לדבר השב"ד, אדם הופך למתוק, כמו מיץ קנה הסוכר. ||3||
על ידי הוקאם של פיקוד האדון, לטירת הגוף יש עשרה שערים.
חמש התשוקות שוכנות שם, יחד עם האור האלוהי של האינסופי.
האדון עצמו הוא הסחורה, והוא עצמו הסוחר.
הו ננק, דרך הנעאם, שם ה', אנו מקושטים ומתחדשים. ||4||5||
Gauree, First Mehl:
איך נוכל לדעת מאיפה באנו?
מאיפה מקורנו, ולאן נלך ונתמזג?
כיצד אנו כבולים, וכיצד אנו משיגים שחרור?
כיצד אנו מתמזגים בקלות אינטואיטיבית לתוך האדון הנצחי, הבלתי מתכלה? ||1||
עם הנאם בלב והנאם האמברוזיאלי על השפתיים,
דרך שם ה' אנו מתעלים מעל לתשוקה, כמו ה'. ||1||השהה||
בקלות אינטואיטיבית אנו מגיעים, ובקלות אינטואיטיבית אנו עוזבים.
מתוך המוח אנו נובעים, ולתוך המוח אנו נקלטים.
כגורמוך, אנו משוחררים, ואינם כבולים.
בהתבוננות בדבר השב"ד, אנו משוחררים באמצעות שם ה'. ||2||
בלילה, הרבה ציפורים מתיישבות על העץ.
חלקם שמחים, וחלקם עצובים. לכודים ברצונות הנפש, הם מתים.
וכאשר ליל החיים מגיע לסופו, אז הם מביטים לשמים.
הם עפים לכל עשרת הכיוונים, בהתאם לגורלם שנקבע מראש. ||3||