בית האוצר שלי גדוש באבני אודם ותכשיטים;
אני מהרהר באדון חסר הצורה, ולכן הם אף פעם לא חסרים.
כמה נדיר הוא היצור הצנוע הזה, ששותה את הצוף האמברוזיאלי של דבר השב"ד.
הו ננאק, הוא מגיע למצב של הכבוד הגבוה ביותר. ||2||41||92||
אסאא, בית שביעי, מהל חמישי:
הרהר ללא הרף על שם ה' בתוך לבך.
כך תציל את כל חבריך וחבריך. ||1||
הגורו שלי תמיד איתי, קרוב בהישג יד.
מדיטציה, מדיטציה לזכרו, אני מוקיר אותו לנצח. ||1||השהה||
המעשים שלך נראים לי כל כך מתוקים.
ננק מתחנן לאוצר הנעאם, שם ה'. ||2||42||93||
אסאא, מהל החמישי:
העולם ניצל על ידי הסעד סנגאט, חברת הקודש.
שם ה' הוא תמיכת הנפש. ||1||
הקדושים סוגדים ומעריצים את רגלי הלוטוס של הגורו האלוהי;
הם אוהבים את האדון האהוב. ||1||השהה||
היא שיש לה גורל טוב כל כך כתוב על מצחה,
אומר ננק, התברך בנישואים המאושרים הנצחיים עם ה'. ||2||43||94||
אסאא, מהל החמישי:
המסדר של בעלי לורד נראה לי כל כך מתוק.
לורד בעלי גירש את מי שהיה יריבי.
בעלי האהוב עיטר אותי, כלת נשמתו המאושרת.
הוא השקיט את הצמא הבוער של מוחי. ||1||
טוב שנכנעתי לרצונו של אדוני האהוב.
הבנתי את השלווה והשלווה השמימית בתוך הבית הזה שלי. ||השהה||
אני עלמת היד, המלווה של אדוני האהוב.
הוא נצחי ובלתי מתכלה, בלתי נגיש ואינסופי.
מחזיק את המאוורר, יושב לרגליו, אני מניף אותו מעל אהובתי.
חמשת השדים שעינו אותי ברחו. ||2||
אני לא ממשפחת אצילים, ואני לא יפה.
מה אני יודע? למה אני מוצא חן בעיני אהובי?
אני יתום עני, חסר כל וחסר כבוד.
בעלי לקח אותי, והפך אותי למלכה שלו. ||3||
כשראיתי את פניו של אהובי לפני,
הפכתי כל כך שמחה ושלווה; חיי הנישואים שלי היו מבורכים.
אומר ננק, הרצונות שלי התגשמו.
הגורו האמיתי איחד אותי עם אלוהים, אוצר המצוינות. ||4||1||95||
אסאא, מהל החמישי:
הזעף מקמט את מצחה, ומבטה מרושע.
דיבורה מר, ולשונה גסה.
היא תמיד רעבה, והיא מאמינה שבעלה נמצא רחוק. ||1||
כזו היא מאיה, האשה, שהאדון האחד ברא.
היא טורפת את כל העולם, אבל הגורו הציל אותי, הו אחיי הגורל. ||השהה||
כשהיא נותנת את הרעלים שלה, היא התגברה על כל העולם.
היא כישפה את ברהמה, וישנו ושיווה.
רק אותם גורמוקים שמכוונים לנעמה מתברכים. ||2||
בביצוע צומות, מצוות דתיות וכפרות, התעייפו בני התמותה.
הם משוטטים על פני כדור הארץ כולו, בעלייה לרגל לגדות נהרות קדושים.
אבל הם לבדם ניצלים, המחפשים את מקדש הגורו האמיתי. ||3||
צמוד למאיה, כל העולם בשיעבוד.
המנמוכים הטיפשיים נכולים מהאגואיזם שלהם.
לקח אותי בזרוע, גורו ננק הציל אותי. ||4||2||96||
אסאא, מהל החמישי:
הכל כואב, כששוכחים את האדון המאסטר.
כאן ולאחר מכן, בן תמותה כזה הוא חסר תועלת. ||1||
הקדושים מרוצים, מהרהר באלוהים, הר, הר.