הו ננק, משיג את הנעאם; מוחו מרוצה ומרגיע. ||4||1||
דנאאסרי, מהל השלישי:
העושר של שם האדון הוא ללא רבב, ואינסופי לחלוטין.
דבר השב"ד של הגורו שופע אוצר.
דע לך, פרט לעושר של השם, כל שאר העושר הוא רעל.
האנשים האגואיסטיים בוערים בזיקתם למאיה. ||1||
כמה נדיר הוא אותו גורמוך הטועם מהות הנשגבת של ה'.
הוא תמיד באושר, יום ולילה; דרך גורל טוב מושלם, הוא משיג את השם. ||השהה||
דבר השב"ד הוא מנורה, המאירה את שלושת העולמות.
מי שטועם את זה, הופך ללא רבב.
נעמה ללא רבב, שם ה', שוטפת את זוהמת האגו.
פולחן מסור אמיתי מביא שלום בר קיימא. ||2||
מי שטועם את מהותו הנשגבת של ה' הוא עבד ה' הצנוע.
הוא מאושר לנצח; הוא אף פעם לא עצוב.
הוא עצמו משוחרר, והוא משחרר גם אחרים.
הוא מזמר את שם ה', ובאמצעות ה' הוא מוצא שלום. ||3||
ללא הגורו האמיתי, כולם מתים, זועקים מכאב.
לילה ויום, הם שורפים, ולא מוצאים שלום.
אבל בפגישה עם הגורו האמיתי, כל הצמא נרוה.
הו ננק, דרך הנעאם מוצאים שלווה ושלווה. ||4||2||
דנאאסרי, מהל השלישי:
אסוף פנימה והוקיר לנצח את עושרו של שם ה', עמוק בפנים;
הוא מוקיר ומטפח את כל היצורים והיצורים.
הם לבדם משיגים את אוצר השחרור,
החדורים באהבה, ומתמקדים בשם האדון. ||1||
לשרת את הגורו, אדם משיג את העושר של שם האל.
הוא מואר ומואר מבפנים, והוא מהרהר על שם האדון. ||השהה||
אהבה זו ליהוה היא כמו אהבת הכלה לבעלה.
אלוהים מתלהב ונהנה מכלת הנפש המעוטרת בשלווה ושלווה.
אף אחד לא מוצא את אלוהים דרך אגואיזם.
בהתרחקות מהאדון הראשוני, שורש הכל, מבזבז את חייו לשווא. ||2||
שלווה, שלום שמימי, עונג ודבר הבני שלו מגיעים מהגורו.
נכון הוא השירות הזה, שמוביל להתמזגות ב-Nam.
יתברך בדברי השב"ד, הוא מהרהר לעד על ה' האהוב.
דרך השם האמיתי מתקבלת גדלות מפוארת. ||3||
הבורא עצמו מתקיים לאורך הדורות.
אם הוא מטיל את מבטו של החסד, אז אנחנו פוגשים אותו.
דרך דבר גורבני, ה' בא לשכון בתודעה.
הו ננק, אלוהים מאחד עם עצמו את אלה החדורים אמת. ||4||3||
דנאאסרי, מהל השלישי:
העולם מזוהם, וגם מי שבעולם מזדהם.
בהתקשרות לדואליות, זה בא והולך.
אהבת הדואליות הזו הרסה את העולם כולו.
המנמוך הרצוי סופג עונש, ומפקיע את כבודו. ||1||
משרת את הגורו, אדם הופך ללא רבב.
הוא עוגן את הנעאם, שם ה', בפנים, ומדינתו מתנשאת. ||השהה||
הגורמוקים ניצלים, לוקחים אל מקדש האדון.
מכוונים לשמו של האדון, הם מתחייבים לפולחן מסור.
עבדו הצנוע של האדון עורך פולחן מסור, והוא מבורך בגדולה.
מכוון לאמת, הוא שקוע בשלווה שמימית. ||2||
דע שמי שרוכש את השם האמיתי הוא נדיר מאוד.
דרך דבר השב"ד של הגורו הוא מגיע להבין את עצמו.
נכון ההון שלו, ונכון המסחר שלו.
אשרי אותו אדם, שאוהב את הנעם. ||3||
אלוהים, האדון האמיתי, צירף כמה לשמו האמיתי.
הם מקשיבים לדבר הנשגב ביותר של בני שלו, ולדבר שב"ד שלו.