בהיראו, מהל השלישי, בית שני:
אל בורא אוניברסלי אחד. בחסדי הגורו האמיתי:
הבורא העלה את המחזה המופלא שלו.
אני מאזין לזרם ה-Unsttruck Sound של השב"ד, ולבני דברו.
המנמוכים בעלי הרצון העצמי שולל ומבולבלים, בעוד הגורמוקים מבינים.
הבורא יוצר את הסיבה שגורמת. ||1||
עמוק בתוך הווייתי, אני מהרהר על דבר השב"ד של הגורו.
לעולם לא אנטוש את שם ה'. ||1||השהה||
אביו של פרהלאד שלח אותו לבית הספר, ללמוד לקרוא.
הוא לקח את לוח הכתיבה שלו והלך למורה.
הוא אמר, "לא אקרא דבר מלבד הנעאם, שם ה'.
כתוב את שם האדון על הלוח שלי." ||2||
אמו של פרלעד אמרה לבנה,
"אני ממליץ לך לא לקרוא שום דבר מלבד מה שמלמדים אותך."
הוא ענה, "הנותן הגדול, אדוני חסר הפחד אלוהים תמיד איתי.
אם הייתי נוטש את האדון, אז המשפחה שלי הייתה נבזה." ||3||
"פרחלאד השחיתה את כל התלמידים האחרים.
הוא לא מקשיב למה שאני אומר, והוא עושה את שלו.
הוא עורר פולחן מסור בתושבי העיר".
כינוס האנשים הרשעים לא יכול היה לעשות נגדו דבר. ||4||
סנדה ומרקה, מוריו, הגישו את התלונה.
כל השדים המשיכו לנסות לשווא.
ה' הגן על חסידו הצנוע ושמר על כבודו.
מה ניתן לעשות על ידי יצורים נבראים בלבד? ||5||
בגלל קארמת העבר שלו, השד שלט על ממלכתו.
הוא לא הבין את האדון; האדון עצמו בלבל אותו.
הוא התחיל ויכוח עם בנו פרחלאד.
העיוור לא הבין שמותו מתקרב. ||6||
פרחלאד הוכנס לתא, והדלת ננעלה.
הילד חסר הפחד לא פחד כלל. הוא אמר, "בתוך הווייתי, נמצא הגורו, ריבונו של עולם."
הנברא ניסה להתחרות בבוראו, אך הוא קיבל את השם הזה לשווא.
מה שנגזר עליו מראש התקיים; הוא התחיל ויכוח עם משרתו הצנוע של האדון. ||7||
האב הרים את המועדון כדי להכות את פרהלאד, ואמר,
"איפה האלוהים שלך, אדון היקום, עכשיו?"
הוא ענה, "חיי העולם, הנותן הגדול, הם העזרה והתמיכה שלי בסופו של דבר.
לאן שלא אסתכל, אני רואה אותו מחלחל ומנצח." ||8||
הוריד את העמודים, האדון עצמו הופיע.
השד האגואיסטי נהרג והושמד.
מוחותיהם של החסידים התמלאו באושר, וברכות זרמו פנימה.
הוא בירך את עבדו בגדולה מפוארת. ||9||
הוא יצר לידה, מוות והתקשרות.
הבורא הורה לבוא והולך בגלגול נשמות.
למען פרהלאד, האדון עצמו הופיע.
דברו של החסיד התגשם. ||10||
האלים הכריזו על נצחונו של לקשמי ואמרו:
"הו אמא, תעלמי את הצורה הזו של אריה-אדם!"
לקשמי פחד, ולא התקרב.