החושך בוטל, ואני ויתרתי על השחיתות והחטא. המוח שלי משלים עם אדוני ואדוני.
הפכתי לרצות את אלוהים היקר, ונהייתי חסר דאגות. החיים שלי מתמלאים ומאושרים.
הפכתי לאין ערוך, בעל משקל וערך עצומים. הדלת ונתיב השחרור פתוחים בפניי כעת.
אומר ננק, אני חסר פחד; אלוהים הפך למקלט ולמגן שלי. ||4||1||4||
סוהי, מהל החמישי:
הגורו האמיתי המושלם שלי הוא החבר הכי טוב שלי, הישות הראשונית. אני לא מכיר אף אחד מלבדו, אדוני.
הוא אמא, אבא, אח, ילד, קרוב משפחה, נשמתי ונשימת חיים. הוא כל כך נעים לנפשי, הוה.
גופי ונשמתי הם כולם ברכותיו. הוא גדוש בכל תכונה של סגולה.
אלוהים שלי הוא היודע הפנימי, חוקר הלבבות. הוא לגמרי מחלחל וחודר לכל מקום.
במקדש שלו, אני מקבל כל נחמה והנאה. אני לגמרי, לגמרי שמח.
לנצח נצחים, ננק הוא קורבן לאלוהים, לנצח, קורבן מסור. ||1||
במזל גדול, מוצאים גורו כזה, הפוגש את מי, יהוה אלוהים ידוע.
החטאים של אינספור תקופות חיים נמחקים, מתרחצים ללא הרף באבק רגליהם של קדושי אלוהים.
רוחצים בעפר רגלי ה', והוגים באלוהים, לא תצטרכו להיכנס שוב לרחם גלגול נשמות.
אחיזה ברגליו של הגורו, הספק והפחד מתפוגגים, ואתה מקבל את הפירות של משאלות דעתך.
לשיר ללא הרף את תהילות ה', ולהרהר ב'נעם', שם ה', לא תסבול עוד בכאב ובצער.
הו ננק, אלוהים הוא נותן כל הנשמות; התהילה הזוהרת שלו מושלמת! ||2||
ה', הר, הר, הוא אוצר המידות; האדון נמצא בכוחם של קדושיו.
אלה המוקדשים לרגלי הקדושים, ולשרת את הגורו, זוכים למעמד העליון, אלוהים.
הם משיגים את המעמד העליון, ומעלים את ההתנשאות העצמית; האדון המושלם מרעיף עליהם את חסדו.
חייהם פוריים, הפחדים שלהם מתפוגגים, והם פוגשים את האדון האחד, משמיד האגו.
הוא משתלב באחד, אליו הוא שייך; האור שלו מתמזג לתוך האור.
הו ננק, מזמר את הנעאם, שמו של האדון ללא רבב; בפגישה עם הגורו האמיתי, השלום מתקבל. ||3||
שִׁירוּ תָּמִיד אֶת-שִׁמְרוֹת הַשִׂמְחָה, צְנוּעוֹת יְהוָה; כל רצונותיך יתגשמו.
אלה החדורים באהבת אדונם ואדונם אינם מתים, או באים או הולכים בגלגול נשמות.
מתקבל האדון הבלתי נלווה, מהרהר על הנאם, וכל משאלותיו מתגשמות.
מתקבלים שלווה, שלווה וכל אקסטזה, מצמידים את דעתו לרגליו של הגורו.
האדון הבלתי נשכח מחלחל ומחלחל לכל לב ולב; הוא נמצא בכל המקומות והמרחבים.
אומר ננק, כל העניינים פתורים בצורה מושלמת, ממקדים את דעתו ברגליו של הגורו. ||4||2||5||
סוהי, מהל החמישי:
היה רחום, אדוני ואדוני אהובי, שאראה בעיניי את חזון דרשן שלך המבורך.
אנא ברך אותי, אהובי, באלפי לשונות, לעבוד ולהעריץ אותך בפי, ה'.
עבודת ה' בהערצה, נתיב המוות התגבר, ושום כאב או סבל לא יפגעו בכם.
האדון והאדון חודרים ומחלחלים למים, לארץ ולשמים; לאן שלא אסתכל, הנה הוא.
הספק, ההיקשרות והשחיתות נעלמו. אלוהים הוא הקרוב מבין הקרובים.