מתרגלת אגואיזם ורכושנות, הגעת לעולם.
התקווה והרצון קושרים אותך ומובילים אותך הלאה.
מתמסר לאגואיסטיות ולהתנשאות עצמית, מה תוכל לשאת איתך, חוץ ממטען האפר של רעל ושחיתות? ||15||
עבדו את ה' במסירות נפש, הו אחים צנועים של הגורל.
דברו את הנאום שלא נאמר, והמוח יתמזג בחזרה אל המוח.
רסן את דעתך חסרת המנוחה בתוך ביתו, והאדון, המשמיד, ישמיד את כאבך. ||16||
אני מבקש את תמיכתו של הגורו המושלם, האדון.
הגורמוך אוהב את ה'; הגורמוך מבין את האדון.
הו נַנַק, בְּשֵׁם ה', נִרְמוּת הַשִּׂכל; כשהוא מעניק את סליחתו, האלוהים נושא אותו לצד השני. ||17||4||10||
מארו, מהל הראשון:
הו גורו אלוהי, נכנסתי למקדש שלך.
אתה האדון הכול יכול, האדון הרחום.
איש אינו יודע את מחזותיך המופלאים; אתה האדריכל המושלם של הגורל. ||1||
מתחילת הזמן, ולאורך כל הדורות, אתה מוקיר ומקיים את ישויותיך.
אתה נמצא בכל לב, הו אדון רחמן של יופי שאין שני לו.
כרצונך, אתה גורם לכולם ללכת; כולם פועלים לפי פקודתך. ||2||
עמוק בתוך הגרעין של הכל, נמצא האור של חיי העולם.
ה' נהנה מלב כולם, ושותה במהותם.
הוא עצמו נותן, והוא עצמו לוקח; הוא האב הנדיב של ישויות שלושת העולמות. ||3||
ברא את העולם, הוא הניע את משחקו.
הוא הניח את הנשמה בגוף האוויר, המים והאש.
לכפר הגוף יש תשעה שערים; השער העשירי נותר נסתר. ||4||
יש ארבעה נהרות איומים של אש.
כמה נדיר הוא אותו גורמוך שמבין זאת, ובאמצעות דבר השב"ד, נשאר בלתי קשור.
הציניקנים חסרי האמונה טובעים ונשרפים באמצעות חוש הרע שלהם. הגורו מציל את אלה החדורים באהבת האדון. ||5||
מים, אש, אוויר, אדמה ואתר
בבית ההוא של חמשת היסודות הם שוכנים.
אלה שנשארים חדורים במילה של השב"ד של הגורו האמיתי, מוותרים על מאיה, אגואיזם וספק. ||6||
המוח הזה ספוג מהשב"ד, ומרוצה.
ללא השם, איזו תמיכה יכולה להיות לכל אחד?
מקדש הגוף נשדד על ידי הגנבים שבפנים, אבל הציניקן חסר האמונה הזה אפילו לא מזהה את השדים האלה. ||7||
הם שדים מתווכחים, גובלינים מפחידים.
השדים הללו מעוררים סכסוכים וסכסוכים.
ללא מודעות לשב"ד, באים והולכים בגלגול נשמות; הוא מאבד את כבודו בבוא והולך. ||8||
גופו של האדם השקר הוא רק ערימה של עפר עקר.
בלי השם, איזה כבוד יכול להיות לך?
כבול וסתום לאורך ארבעת העידנים, אין שחרור; שליח המוות שומר על אדם כזה תחת מבטו. ||9||
בפתחו של המוות, הוא קשור ונענש;
חוטא כזה אינו זוכה לישועה.
הוא זועק מכאב, כמו הדג שנוקב הקרס. ||10||
הציניקן חסר האמונה נתפס בחבל לגמרי לבדו.
העיוור הרוחני האומלל נתפס בכוחו של המוות.
ללא שם האדון, השחרור אינו ידוע. הוא יבזבז, היום או מחר. ||11||
מלבד הגורו האמיתי, אף אחד לא חבר שלך.
כאן ומכאן, אלוהים הוא המושיע.
הוא נותן את חסדו, ומעניק את שם האדון. הוא מתמזג איתו, כמו מים עם מים. ||12||