גדולה היא גדולתו של הגורו, המהרהר באלוהים שבפנים.
בהנאתו, האל העניק זאת לגורו האמיתי המושלם; זה לא פוחת אפילו במאמצים של אף אחד.
האדון והמאסטר האמיתיים נמצאים בצד של הגורו האמיתי; וכך, כל המתנגדים לו מתבזבזים למוות בכעס, קנאה וקונפליקט.
ה', הבורא, משחיר את פניהם של המשמיצים, ומגדיל את תהילת הגורו.
ככל שהמשמיצים מפיצים את דיבתם, כך גדל תהילת הגורו מיום ליום.
המשרת ננק סוגד לאדון, שגורם לכולם ליפול לרגליו. ||1||
מהל הרביעי:
מי שנכנס למערכת יחסים מחושבת עם הגורו האמיתי מאבד הכל, את העולם הזה ואת העולם הבא.
הוא חורק את שיניו ללא הרף ומקצף על הפה; צורח בכעס, הוא מת.
הוא רודף ללא הרף אחרי מאיה והעושר, אבל אפילו העושר שלו עף משם.
מה ירוויח ומה יאכל? בתוך לבו יש רק ציניות וכאב.
מי ששונא את מי שאין לו שנאה, ישא את עומס כל חטאי העולם על ראשו.
הוא לא ימצא מחסה כאן או מכאן; פיו מתנפח עם לשון הרע בליבו.
אם זהב מגיע לידיו, הוא הופך לאבק.
אבל אם יבוא שוב למקדש הגורו, אז אפילו חטאי העבר שלו יסלחו.
המשרת ננק מהרהר על הנעאם, לילה ויום. זכירת ה' במדיטציה, רשעות וחטאים נמחקים. ||2||
פאורי:
אתה האמיתי שבאמת; בית המשפט המלכותי שלך הוא המרומם מכולם.
אלה המהרהרים בך, הו אדון אמיתי, משרתים את האמת; הו אדון אמיתי, הם מתגאים בך.
בתוכם נמצאת האמת; פניהם זוהרות, והם מדברים אמת. הו אדון אמיתי, אתה הכוח שלהם.
אלה שכגורמוך משבחים אתם הם חסידיכם; יש להם את הסמל והדגל של השב"ד, דבר אלוהים האמיתי.
אני באמת קורבן, מוקדש לנצח לאלה המשרתים את האדון האמיתי. ||13||
סאלוק, מהל הרביעי:
אלה שהיו מקוללים על ידי הגורו האמיתי המושלם, מההתחלה, אפילו עכשיו מקוללים על ידי הגורו האמיתי.
למרות שאולי יש להם כמיהה גדולה להתרועע עם הגורו, הבורא לא מאפשר זאת.
הם לא ימצאו מחסה בסאט סנגאט, הקהילה האמיתית; בסנגאט, הגורו הכריז על כך.
מי שיצא לקראתם עכשיו, יושמד על ידי העריץ, שליח המוות.
אלה שנידונו על ידי גורו ננק הוכרזו כמזויפים גם על ידי גורו אנגאד.
הגורו של הדור השלישי חשב: "מה יש בידי האנשים המסכנים האלה?"
הגורו של הדור הרביעי הציל את כל המשמיצים ועושי הרשע הללו.
אם בן או סיקי כלשהו משרת את הגורו האמיתי, אז כל ענייניו ייפתרו.
הוא משיג את פירות רצונותיו - ילדים, עושר, רכוש, איחוד עם האדון ואמנציפציה.
כל האוצרות נמצאים בגורו האמיתי, שחקק את האל בתוך הלב.
הוא לבדו משיג את הגורו האמיתי המושלם, שעל מצחו נקבע מראש גורל מבורך שכזה.
המשרת ננק מתחנן לאבק רגליהם של אותם גורסיקים שאוהבים את האדון, חברם. ||1||