אבל האמת לא מזדקנת; וכאשר הוא נתפר, הוא לעולם לא נקרע שוב.
הו ננק, האדון והמאסטר הוא הנאמן שבאמת. בזמן שאנו מהרהרים בו, אנו רואים אותו. ||1||
Mehl הראשון:
הסכין היא אמת, והפלדה שלה היא אמיתית לחלוטין.
הביצוע שלו יפה מאין כמותו.
הוא מושחז על אבן השחזה של השב"ד.
מניחים אותו בנדן המידות הטובות.
אם השייח' יהרג עם זה,
ואז דם החמדנות ישפך החוצה.
מי שנשחט בצורה פולחנית זו, יידבק לה'.
הו ננק, בפתח ה', הוא נקלט בחזונו יתברך. ||2||
Mehl הראשון:
פגיון יפה תלוי על המותניים שלך, ואתה רוכב על סוס כל כך יפה.
אבל אל תהיה גאה מדי; הו ננק, אתה עלול ליפול ראש ראשון לקרקע. ||3||
פאורי:
הם לבדם הולכים כגורמוך, שמקבלים את השב"ד בסנגאט שבת, הקהילה האמיתית.
מדיטציה על האדון האמיתי, הם הופכים להיות אמיתיים; הם נושאים בגלימותיהם את אספקת ממון ה'.
החסידים נראים יפהפיים, שרים את תהילת ה'; בעקבות תורתו של הגורו, הם הופכים יציבים ובלתי משתנים.
הם עוגנים את תכשיט ההתבוננות בתודעתם, ואת המילה הנשגבת ביותר של השב"ד של הגורו.
הוא עצמו מתאחד באיחוד שלו; הוא עצמו מעניק גדלות מפוארת. ||19||
סאלוק, מהל השלישי:
כולם מלאים תקווה; כמעט אף אחד לא נקי מתקווה.
הו ננק, אשרי לידתו של אחד, שנשאר מת בעודו בחיים. ||1||
Mehl שלישי:
שום דבר לא נמצא בידי התקווה. איך אפשר להשתחרר מתקווה?
מה המסכן הזה יכול לעשות? האדון עצמו יוצר בלבול. ||2||
פאורי:
ארורים החיים בעולם הזה, בלי השם האמיתי.
אלוהים הוא הנותן הגדול של הנותנים. עושרו קבוע ובלתי משתנה.
אותה ישות צנועה היא ללא רבב, העובדת את ה' בכל נשימה ונשימה.
עם הלשון שלך, הרע את האדון האחד בלתי נגיש, היודע הפנימי, מחפש הלבבות.
הוא חודר לכל מקום. ננק הוא קורבן עבורו. ||20||
סאלוק, מהל הראשון:
האיחוד בין האגם של הגורו האמיתי, לבין ברבור הנשמה, נקבע מראש כבר מההתחלה, על ידי עונג רצון האדון.
היהלומים נמצאים באגם הזה; הם המזון של הברבורים.
העגורים והעורבים אולי חכמים מאוד, אבל הם לא נשארים באגם הזה.
הם אינם מוצאים שם את מזונם; האוכל שלהם שונה.
תרגול אמת, האדון האמיתי נמצא. שקר הוא גאוות השקר.
הו ננאק, הם לבדם פוגשים את הגורו האמיתי, שכל כך נועדו מראש לפי פקודה של האדון. ||1||
Mehl הראשון:
אדוני והמאסטר שלי ללא רבב, וכך גם אלה שחושבים עליו.
הו ננק, עבדו אותו, הנותן לכם לנצח נצחים.
הו ננק, עבד אותו; על ידי שירותו, הצער מתבטל.
פגמים וחסרונות נעלמים, והמעלות תופסות את מקומם; השלווה באה לשכון בתודעה. ||2||
פאורי:
הוא עצמו חודר לכל; הוא עצמו שקוע במצב העמוק של סמאדהי.
הוא עצמו מורה; הגורמוך מרוצה וממומש.
לחלקם הוא גורם לנדוד במדבר, בעוד שאחרים מחויבים לעבודתו המסורה.
הוא לבדו מבין, את מי ה' גורם להבין; הוא עצמו מצרף בני תמותה לשמו.
הו ננק, מהרהר על הנעאם, שם ה', מתקבלת גדלות אמיתית. ||21||1|| סודה||