הוא לבדו מחובר לשולי גלימת ה', שאותו מצרף ה' עצמו.
ישן במשך אינספור גלגולים, הוא מתעורר כעת. ||3||
החסידים שלך שייכים לך, ואתה שייך לחסידים שלך.
אתה בעצמך נותן להם השראה לשיר את השבחים שלך.
כל היצורים והיצורים נמצאים בידיים שלך.
האל של ננאק תמיד איתו. ||4||16||29||
בהייראו, מהל החמישי:
הנאם, שם ה', הוא היודע הפנימי של לבי.
ה-Nam כל כך שימושי לי.
שם האדון מחלחל לכל שערה שלי.
הגורו האמיתי המושלם נתן לי את המתנה הזו. ||1||
תכשיט הנעאם הוא האוצר שלי.
הוא בלתי נגיש, יסולא בפז, אינסופי ובלתי ניתן להשוואה. ||1||השהה||
הנאם הוא האדון והמאסטר הבלתי נעים, הבלתי משתנה שלי.
תהילת הנעם מתפשטת על כל העולם.
הנאם הוא המאסטר המושלם שלי לעושר.
הנעאם היא העצמאות שלי. ||2||
ה-Nam הוא האוכל והאהבה שלי.
הנאם היא המטרה של מוחי.
בחסדי הקדושים, אני לעולם לא שוכח את הנאם.
חוזר על ה-Nam, זרם הצליל הבלתי נפגע של הנאאד מהדהד. ||3||
בחסדי ה' השגתי את תשעת אוצרות הנעאם.
בחסד של גורו, אני מכוון ל-Nam.
הם לבדם עשירים ועליונים,
הו ננק, שיש להם אוצר הנעאם. ||4||17||30||
בהייראו, מהל החמישי:
אתה אבא שלי, ואתה אמא שלי.
אתה הנשמה שלי, נשימת החיים שלי, נותן השלום.
אתה האדון והמאסטר שלי; אני העבד שלך.
בלעדייך אין לי אף אחד בכלל. ||1||
אנא ברך אותי ברחמיך, אלוהים, ותן לי את המתנה הזו,
למען אשיר את הלל שלך יומם ולילה. ||1||השהה||
אני כלי הנגינה שלך, ואתה המוזיקאי.
אני הקבצן שלך; אנא ברך אותי בצדקתך, הו הנותן הגדול.
בחסדיך, אני נהנה מאהבה ותענוגות.
אתה עמוק בתוך כל לב ולב. ||2||
בחסדך, אני מזמר את השם.
בסנגאט סעד, חברת הקודש, אני שר את הלל שלך.
ברחמיך, אתה מסיר את כאבינו.
ברחמיך, הלב-לוטוס פורח. ||3||
אני קורבן לגורו האלוהי.
חזון יתברך דרשן שלו פורה ומתגמל; השירות שלו ללא רבב וטהור.
רחם עלי, אדוני אלוהים ואדון,
שנאנק יוכל לשיר ללא הרף את הלל שלך. ||4||18||31||
בהייראו, מהל החמישי:
בית המשפט המלכותי שלו הוא הגבוה מכולם.
אני משתחווה לו בענווה, לנצח נצחים.
מקומו הוא הגבוה שבגבוהים.
מיליוני חטאים נמחקים בשם ה'. ||1||
במקדשו אנו מוצאים שלום נצחי.
הוא מאחד אותנו ברחמים עם עצמו. ||1||השהה||
אי אפשר אפילו לתאר את מעשיו המופלאים.
כל הלבבות נותנים בו אמונתם ותקווה.
הוא בא לידי ביטוי בסאד סנגאט, חברת הקודש.
החסידים סוגדים לו באהבה ומעריצים אותו יום ולילה. ||2||
הוא נותן, אבל אוצרותיו לעולם אינם מוצו.
בן רגע הוא מקים ומבטל.
אף אחד לא יכול למחוק את הוקאם של הפקודה שלו.
האדון האמיתי הוא מעל ראשי המלכים. ||3||
הוא העוגן והתמיכה שלי; אני תולה בו את תקוותיי.