מוחי מתמלא כמיהה לשם ה'.
אני מתמלא לגמרי בשלווה ואושר; התשוקה הבוערת בפנים כובתה. ||השהה||
בהליכה בנתיב הקדושים, מיליוני חוטאים בני תמותה ניצלו.
מי שמורח אבק רגלי עניו על מצחו, נטהר, כאילו התרחץ באינספור מקומות קדושים. ||1||
מדיטציה על רגלי הלוטוס שלו עמוק בפנים, אדם מבין את האדון והמאסטר בכל לב ולב.
במקדש האלוהי, האדון האינסופי, ננק לעולם לא יעונה על ידי שליח המוות. ||2||7||15||
Kaydaaraa Chant, Mehl חמישי:
אל בורא אוניברסלי אחד. בחסדי הגורו האמיתי:
אנא פגוש אותי, הו אהובתי היקרה. ||השהה||
הוא חודר לכל, אדריכל הגורל.
ה' אלוהים ברא את דרכו, הידועה בחברת הקדושים.
אדון הבורא, אדריכל הגורל, ידוע באגודת הקדושים; רואים אותך בכל לב ולב.
מי שמגיע למקדשו, מוצא שלווה מוחלטת; אפילו מעט מעבודתו לא נעלמת מעיניהם.
מי ששר את השבחים המפוארים של האדון, אוצר המידות הטובות, משתכר בקלות, באופן טבעי, מהמהות העילאית והנשגבת של האהבה האלוהית.
העבד ננק מחפש את מקדשך; אתה אדון הבורא המושלם, אדריכל הגורל. ||1||
עבדו הצנוע של האדון נקב בו במסירות אוהבת; לאן עוד הוא יכול ללכת
הדג לא יכול לסבול הפרדה, ובלי מים הוא ימות.
בלי ה', איך אוכל לשרוד? איך אוכל לסבול את הכאב? אני כמו ציפור הגשם, צמאה לטיפות הגשם.
"מתי יעבור הלילה?", שואלת ציפור הצ'אווי. "אמצא שלווה רק כשקרני השמש יזרחו עלי."
מוחי דבוק בחזון ה' יתברך. אשרי הלילות והימים, כשאני שר את תהילת ה',
העבד ננק משמיע תפילה זו; ללא ה', איך נשמת החיים יכולה להמשיך לזרום דרכי? ||2||
ללא הנשימה, איך הגוף יכול להשיג תהילה ותהילה?
ללא חזון יתברך של דרשן ה', האדם הצנוע והקדוש אינו מוצא שלום, אפילו לא לרגע.
אלה שנמצאים בלי האדון סובלים בגיהנום; מוחי ננעץ ברגלי האדון.
האדון הוא חושני ובלתי קשור; התכוונן באהבה לנאם, שם ה'. אף אחד לא יכול להתכחש לו.
לכו ונפגשו עם ה', ושכון בסאאד סנגאט, חברת הקודש; אף אחד לא יכול להכיל את השלום הזה בתוך הווייתו.
אנא היו אדיבים אליי, אדוני ואדון ננק, כדי שאוכל להתמזג בך. ||3||
בחיפוש וחיפשתי, נפגשתי עם אדוני אלוהים, אשר הרעיף עלי רחמיו.
אני לא ראוי, יתום שפל, אבל הוא אפילו לא מתחשב בפגמים שלי.
הוא לא מתחשב בפגמים שלי; הוא בירך אותי בשלום מושלם. אומרים שזו הדרך שלו לטהר אותנו.
כששמעתי שהוא אהבתם של חסידיו, תפסתי את שולי גלימתו. הוא לגמרי מחלחל לכל לב ולב.
מצאתי את האדון, אוקיינוס השלום, בקלות אינטואיטיבית; כאבי הלידה והמוות נעלמו.
נוטל אותו בידו, הושיע ה' את ננק, עבדו; הוא ארג את זר שמו בלבו. ||4||1||