מעניק את מתנת הנשמה, הוא מספק את יצורי התמותה, וממזג אותם בשם האמיתי.
לילה ויום, הם מתלהבים ונהנים מה' בתוך הלב; הם נספגים באופן אינטואיטיבי בסמאדהי. ||2||
השב"ד, דבר הגורו האמיתי, פילח את מוחי. המילה האמיתית של בני שלו מחלחלת לליבי.
אלוהים שלי אינו נראה; אי אפשר לראות אותו. הגורמוך מדבר את הבלתי נאמר.
כאשר נותן השלום נותן את חסדו, בן התמותה מהרהר על האדון, חיי היקום. ||3||
הוא כבר לא בא והולך בעוונות; הגורמוק עושה מדיטציה אינטואיטיבית.
מתוך המוח, המוח מתמזג לתוך אדוננו ואדוננו; התודעה נטמעת במוח.
למען האמת, האדון האמיתי מרוצה מהאמת; למגר את האגואיזם מתוך עצמך. ||4||
האדון והאדון האחד והיחיד שלנו שוכן בתוך המוח; אין אחר בכלל.
השם האחד הוא צוף אמברוזיאלי מתוק; זוהי אמת ללא רבב בעולם.
הו ננק, השם של אלוהים מתקבל על ידי אלה שנגזרו עליו מראש. ||5||4||
מלאאר, מהל השלישי:
כל המבשרים השמימיים והזמרים השמימיים ניצלים דרך הנאם, שם ה'.
הם חושבים על דבר השב"ד של הגורו. מכניע את האגו שלהם, השם שוכן במוחם; הם שומרים את יהוה מעוגן בליבם.
הוא לבדו מבין, את מי ה' גורם להבין; ה' מאחד אותו עם עצמו.
לילה ויום, הוא שר את דבר השב"ד ואת הבני של הגורו; הוא נשאר מכוון באהבה לאדון האמיתי. ||1||
הו מוחי, כל רגע ורגע, התעכב על הנעם.
השב"ד הוא מתנת הגורו. זה יביא לך שלום נצחי עמוק בפנים; זה תמיד יעמוד לצידך. ||1||השהה||
המנמוקים הרצוניים לעולם אינם מוותרים על הצביעות שלהם; באהבת הדואליות, הם סובלים מכאב.
שוכחים את הנאם, מוחם חדור שחיתות. הם מבזבזים את חייהם ללא תועלת.
הזדמנות זו לא תבוא לידיהם שוב; לילה ויום, הם תמיד יתחרטו ויחזרו בתשובה.
הם מתים ומתים שוב ושוב, רק כדי להיוולד מחדש, אבל הם אף פעם לא מבינים. הם נרקבים בזבל. ||2||
הגורמוקים חדורים בנעאם, ונושעים; הם חושבים על דבר השב"ד של הגורו.
מדיטציה על שם האל, הם ג'יוואן-מוקטה, משוחררים בעודם בחיים. הם עוגנים את ה' בליבם.
נפשם וגופם ללא רבב, אינטלקטם ללא רבב ונשגב. גם הדיבור שלהם נשגב.
הם מבינים את הישות הראשונית האחת, האלוהים האחד. אין אחר בכלל. ||3||
אלוהים עצמו הוא העושה, והוא עצמו הוא הגורם לסיבות. הוא עצמו מעניק את מבט החסד שלו.
הנפש והגוף שלי חדורים במילה של הבני של הגורו. התודעה שלי שקועה בשירותו.
האל הבלתי נראה והבלתי ניתן לבירור שוכן עמוק בפנים. הוא נראה רק על ידי הגורמוך.
הו ננק, הוא נותן למי שבא לו. לפי עונג רצונו, הוא מוביל את בני התמותה הלאה. ||4||5||
Malaar, Third Mehl, Dho-Tukay:
דרך הגורו האמיתי, בן התמותה מקבל את המקום המיוחד, אחוזת נוכחות האדון בביתו שלו.
באמצעות דבר השב"ד של הגורו, הגאווה האגואיסטית שלו מתפוגגת. ||1||
אלה שהנאם רשום על מצחו,
הרהרו בנעאם לילה ויום, לעולם ועד. הם זוכים לכבוד בבית הדין האמיתי של האדון. ||1||השהה||
מהגורו האמיתי, הם לומדים את הדרכים והאמצעים של הנפש. לילה ויום, הם ממקדים את המדיטציה שלהם באלוהים לנצח.