סעראנג, מהל החמישי:
האדון, הר, הר, הם חיי הקדושים הצנועים.
במקום ליהנות מתענוגות מושחתים, הם שותים את המהות האמברוזיאלית של שם האדון, אוקיינוס השלום. ||1||השהה||
הם אוספים את העושר שלא יסולא בפז של שם האדון, ושוזים אותו במרקם הנפש והגוף שלהם.
חדורי אהבת האדון, מוחותיהם נצבעים בצבע הארגמן העמוק של אהבה מסורה; הם שיכורים מהמהות הנשגבת של שם האדון. ||1||
כשהדגים טובלים במים, הם נספגים בשם ה'.
הו ננק, הקדושים הם כמו ציפורי הגשם; הם מתנחמים, שותים את טיפות שם ה'. ||2||68||91||
סעראנג, מהל החמישי:
ללא שם ה', בן התמותה הוא רוח רפאים.
כל המעשים שהוא מבצע הם רק כבלים וקשרים. ||1||השהה||
מבלי לשרת את אלוהים, מי שמשרת את האחר מבזבז את זמנו ללא תועלת.
כשיגיע שליח המוות להרוג אותך, בן תמותה, מה יהיה מצבך אז? ||1||
נא הגן על עבדך, הו אדון רחום נצח.
הו ננק, אלוהי הוא אוצר השלום; הוא העושר והרכוש של סאאד סנגאט, חברת הקודש. ||2||69||92||
סעראנג, מהל החמישי:
נפשי וגופי עוסקים רק באלוהים.
חדור בפולחן מסור אוהב, אני שר את הלל שלו; אני לא מושפע מענייני העולם. ||1||השהה||
זוהי אורח חייו של הקדוש הקדוש: הוא מקשיב לקירטאן, לשבחיו של אדונו ואדונו, ומהורהר לזכרו.
הוא משתיל את רגלי הלוטוס של האדון עמוק בתוך לבו; עבודת ה' היא תמיכת נשימת חייו. ||1||
אֱלֹהִים, רַחֲמָן לְעַנּוּיִם, שָׁמַע אֲנָא תְּפִלָּתִי, וְהַרעִיף אֶת בְּרָכְתֶךָ עָלַי.
אני מזמר ללא הרף את אוצר הנאם בלשוני; נאנק הוא לנצח קורבן. ||2||70||93||
סעראנג, מהל החמישי:
ללא שם ה', שכלו רדוד.
הוא אינו מהרהר לזכר האדון, אדונו ואדונו; השוטה העיוור סובל בייסורים נוראים. ||1||השהה||
הוא אינו מאמץ את האהבה לשם ה'; הוא קשור לחלוטין לגלימות דתיות שונות.
ההחזקות שלו מתנפצות ברגע; כשהכד נשבר, המים נגמרים. ||1||
אנא ברך אותי, כדי שאוכל לעבוד אותך במסירות אהבה. מוחי שקוע ומשתכר מאהבתך הטעימה.
נַנַאק, עַבְדְּךָ, נִכְנַס לְמִקְדָּשֶךָ; בלי אלוהים, אין אחר בכלל. ||2||71||94||
סעראנג, מהל החמישי:
במוחי, אני חושב על הרגע הזה,
כשאני מצטרף לכינוס הקדושים הידידותיים, שר ללא הרף את השבחים המפוארים של אדון היקום. ||1||השהה||
בלי לרטוט ולהרהר באלוהים, כל המעשים שתעשו יהיו חסרי תועלת.
ההתגלמות המושלמת של Supreme Bliss כל כך מתוקה לטעמי. בלעדיו, אין אחר בכלל. ||1||
זמירות, מדיטציה עמוקה, משמעת עצמית מחמירה, מעשים טובים וטכניקות אחרות כדי להיות שלווה - הם אינם שווים אפילו למעט קטן בשם האדון.
מוחו של ננאק מחורר על ידי רגלי הלוטוס של האל; הוא נספג ברגלי הלוטוס שלו. ||2||72||95||
סעראנג, מהל החמישי:
אלוהים שלי תמיד איתי; הוא היודע הפנימי, מחפש הלבבות.
אני מוצא אושר בעולם הבא, ושלווה והנאה בעולם הזה, מהרהר לזכר השם של אדוני ומסטר שלי. ||1||השהה||