הגורו האמיתי הוא נותן שם האל. אין נותן אחר בכלל.
חדורים בדברי השב"ד של הגורו, הם נשארים מנותקים לנצח. הם זוכים לכבוד בבית הדין האמיתי של האדון. ||2||
המוח הזה משחק, בכפוף לרצון האדון; בן רגע הוא נודד בעשרת הכיוונים וחוזר שוב הביתה.
כאשר האל האמיתי אלוהים מעניק את מבטו של החסד, אז המוח הזה מוכנס מיד לשליטה על ידי הגורמוך. ||3||
בן התמותה מתוודע לדרכים ואמצעי הנפש, מממש ומתבונן בשבד.
הו ננאק, הרהר לנצח על הנאם, וחצה את אוקיינוס העולם המפחיד. ||4||6||
מלאאר, מהל השלישי:
הנשמה, הגוף ונשימת החיים כולם שלו; הוא מחלחל ומחלחל לכל לב ולב.
חוץ מהאדון האחד, איני מכיר אף אחד אחר כלל. הגורו האמיתי גילה לי את זה. ||1||
הו מוחי, הישאר מכוון באהבה לנעאם, שם ה'.
דרך דבר השב"ד של הגורו, אני מהרהר באלוהים, הבורא הבלתי נראה, הבלתי נתפס והאינסופי. ||1||השהה||
הנפש והגוף מרוצים, מכוונים באהבה לאדון האחד, שקועים באופן אינטואיטיבי בשלווה ובשלווה.
בחסד של גורו, הספק והפחד מתפוגגים, כשהם מכוונים באהבה לשם האחד. ||2||
כאשר בן התמותה עוקב אחר תורתו של הגורו, וחי את האמת, אז הוא מגיע למצב של אמנציפציה.
בין מיליונים, כמה נדיר הוא זה שמבין, ומכוונן באהבה אל שם ה'. ||3||
לאן שלא אסתכל, שם אני רואה את האחד. הבנה זו באה דרך תורתו של הגורו.
אני מניח את נפשי, גופי ונשימת חיי בהקרבה לפניו; הו ננק, התנשאות עצמית נעלמה. ||4||7||
מלאאר, מהל השלישי:
אדוני אלוהים האמיתי, מסיר הסבל, נמצא באמצעות דבר השב"ד.
חדור פולחן מסור, בן התמותה נשאר מנותק לנצח. הוא זוכה לכבוד בבית הדין האמיתי של האדון. ||1||
הו שכל, הישאר שקוע בנפש.
מוחו של הגורמוך מרוצה משמו של האדון, המכוון באהבה לה'. ||1||השהה||
אלוהים שלי הוא לגמרי בלתי נגיש ובלתי נתפס; דרך תורתו של הגורו, הוא מובן.
משמעת עצמית אמיתית מונחת בשירת הקירטן של תהילות האדון, המכווננת באהבה לאדון. ||2||
הוא עצמו הוא השב"ד, והוא עצמו הוא התורות האמיתיות; הוא ממזג את האור שלנו לתוך האור.
הנשימה רוטטת דרך הגוף השברירי הזה; הגורמוך משיג את הצוף האמברוזיאלי. ||3||
הוא עצמו מעצב, והוא עצמו מקשר אותנו למשימות שלנו; האדון האמיתי מתפשט בכל מקום.
הו ננק, בלי הנעאם, שם ה', איש אינו כלום. דרך הנאם, נתברך בתהילה. ||4||8||
מלאאר, מהל השלישי:
בן התמותה מפתה על ידי רעל השחיתות, עמוס במשא כה כבד.
ה' הניח את כישוף השב"ד בפיו, והשמיד את רעל האגו. ||1||
הו בן תמותה, אגואיזם והיקשרות הם עומסים כה כבדים של כאב.
אי אפשר לחצות את האוקיינוס העולמי המפחיד הזה; דרך שם האל, הגורמוך עובר לצד השני. ||1||השהה||
ההתקשרות למופע התלת-שלבי של מאיה חודרת לכל הצורות שנוצרו.
ב-Sat Sangat, אגודת הקדושים, משיגים את מצב המודעות העליון. האדון הרחום נושא אותנו על פנינו. ||2||
ריח האלגום כל כך נשגב; ניחוחו מתפשט למרחקים.