נודד מהשם, הוא סובל מכות.
אפילו פיקחות גדולה לא מסירה ספק.
השוטה הלא מודע אינו נשאר מודע לאלוהים; הוא נרקב ונרקב למוות, נושא את משא החטא הכבד שלו. ||8||
אף אחד לא נקי מעימותים ומריבות.
הראה לי כל מי שיש, ואני אשבח אותו.
בהקדשת הנפש והגוף לאלוהים, אדם פוגש את האדון, חיי העולם, ונעשה בדיוק כמוהו. ||9||
אף אחד לא יודע את מצבו והיקף האל.
מי שקורא לעצמו גדול, יאכל בגדולתו.
לא חסרות מתנות של אדוננו ואדוננו האמיתיים. הוא יצר הכל. ||10||
גדולה גדלותו המפוארת של האדון העצמאי.
הוא בעצמו ברא, ונותן פרנסה לכולם.
האדון הרחום אינו רחוק; הנותן הגדול מתאחד עם עצמו באופן ספונטני, על ידי רצונו. ||11||
חלקם עצובים, וחלקם חולים במחלות.
כל מה שאלוהים עושה, הוא עושה בעצמו.
באמצעות התמסרות אוהבת, ותורותיו המושלמות של הגורו, מתממש זרם הצליל הבלתי מושפע של השב"ד. ||12||
חלקם משוטטים ומסתובבים, רעבים ועירומים.
חלקם פועלים בעקשנות ומתים, אך אינם יודעים את ערכו של אלוהים.
הם לא יודעים את ההבדל בין טוב לרע; זה מובן רק דרך התרגול של דבר השב"ד. ||13||
חלקם רוחצים במקדשים קדושים ומסרבים לאכול.
חלקם מענים את גופם באש בוערת.
ללא שם האדון, שחרור אינו מתקבל; איך מישהו יכול לעבור? ||14||
נוטשים את תורתו של הגורו, חלקם משוטטים במדבר.
המנמוכים בעלי הרצון העצמי הם חסרי כל; הם אינם מהרהרים באלוהים.
הם נהרסים, נהרסים וטובעים מעיסוק בכזב; המוות הוא האויב של השקר. ||15||
ע"י הוק"מ של פקודת ה' הם באים, ובחוקם של פקודתו הולכים.
מי שמממש את הוקאם שלו, מתמזג באדון האמיתי.
הו ננק, הוא מתמזג באדון האמיתי, ומוחו מרוצה מהאדון. הגורמוקים עושים את עבודתו. ||16||5||
מארו, מהל הראשון:
הוא עצמו הוא אדון הבורא, אדריכל הגורל.
הוא מעריך את אלה שהוא עצמו יצר.
הוא עצמו הוא הגורו האמיתי, והוא עצמו המשרת; הוא עצמו יצר את היקום. ||1||
הוא קרוב בהישג יד, לא רחוק.
הגורמוקים מבינים אותו; מושלמות הן היצורים הצנועים האלה.
ההתרועעות איתם יום ולילה היא רווחית. זוהי הגדולה המפוארת של ההתרועעות עם הגורו. ||2||
לאורך כל הדורות, הקדושים שלך הם קדושים ונשגבים, הו אלוהים.
הם שרים את תהילת האדון, מתענגים על זה בלשונם.
הם מזמרים את הלל שלו, וכאבם ועונים נלקחים; הם לא מפחדים מאף אחד אחר. ||3||
הם נשארים ערים ומודעים, ולא נראה שהם ישנים.
הם משרתים את האמת, וכך מצילים את בני לוויתם וקרוביהם.
הם אינם מוכתמים בזוהמת החטאים; הם ללא רבב וטהורים, ונשארים שקועים בפולחן מסור אוהב. ||4||
הו עבדי ה' הצנועים, הבינו את דבר הבני של הגורו.
הנוער, הנשימה והגוף הזה יחלפו.
הו בן תמותה, אתה תמות היום או מחר; מזמור, והרהר על ה' בתוך לבבך. ||5||
הו בן תמותה, עזוב את השקר ואת דרכיך חסרות הערך.
המוות הורג באכזריות את הישויות הכוזבות.
הציניקן חסר האמונה נהרס באמצעות שקר ומוחו האגואיסטי. בנתיב הדואליות, הוא נרקב ומתפרק. ||6||