אלוהים נותן את חסדו, ונושא אותו לצד השני.
האוקיינוס עמוק מאוד, מלא במים לוהטים; הגורו, הגורו האמיתי, נושא אותנו לצד השני. ||2||
המנמוך העיוור והרצוי אינו מבין.
הוא בא והולך בגלגול נשמות, גוסס ושוב מת.
לא ניתן למחוק את הכתובת הראשונית של הגורל. עיוורים רוחניים סובלים נורא ליד דלת המוות. ||3||
חלקם באים והולכים, ואינם מוצאים בית בלבם.
כבולים למעשיהם בעבר, הם מבצעים חטאים.
לעיוורים אין בינה, אין חוכמה; הם לכודים והרוסים על ידי חמדנות ואגואיזם. ||4||
בלי בעלה האדון, מה מועילים קישוטי כלת הנשמה?
היא שכחה את האדון והמאסטר שלה, והיא מאוהבת בבעלה של אחר.
כשם שאיש אינו יודע מיהו אבי בנה של הזונה, כך הם המעשים חסרי הערך, חסרי התועלת, הנעשים. ||5||
רוח הרפאים, בכלוב הגוף, סובלת מכל מיני ייסורים.
אלה שעיוורים לחוכמה רוחנית, נרקבים בגיהנום.
השופט הצדיק של דהרמה גובה את היתרה המגיעה בחשבון, של אלה ששוכחים את שם ה'. ||6||
השמש הקופחת יוקדת בלהבות של רעל.
המנמוך בעל הרצון העצמי הוא מבוזה, חיה, שד.
לכוד בתקווה וברצון, הוא נוהג בשקר, ולוקה במחלת השחיתות הנוראה. ||7||
הוא נושא את מטען החטאים הכבד על מצחו וראשו.
איך הוא יכול לחצות את אוקיינוס העולם המפחיד?
מתחילת הזמן, ולאורך כל הדורות, הגורו האמיתי היה הסירה; דרך שם האדון, הוא נושא אותנו. ||8||
האהבה של הילדים ובן הזוג היא כל כך מתוקה בעולם הזה.
המרחב הנרחב של היקום הוא התקשרות למאיה.
הגורו האמיתי חוטף את חבל המוות, עבור אותו גורמוך שמתבונן במהות המציאות. ||9||
מרומה בשקר, המנמוך בעל רצון עצמי הולך בשבילים רבים;
הוא אולי משכיל מאוד, אבל הוא בוער באש.
הגורו הוא הנותן הגדול של הנאם האמברוזיאלי, שם האל. מזמרים את הנאם, מתקבל שלווה עילאית. ||10||
הגורו האמיתי, ברחמיו, משתיל את האמת בפנים.
כל הסבל נמחק, ואחד מונח על השביל.
אפילו קוץ לא חודר את רגלו של מי שהגורו האמיתי הוא המגן שלו. ||11||
אבק מתערבב עם אבק, כאשר הגוף מתבזבז.
המנמוך העצמי הוא כמו לוח אבן, אטום למים.
הוא זועק ובוכה ומילל; הוא מתגלגל לגן עדן ולאחר מכן לגיהנום. ||12||
הם חיים עם הנחש הרעיל של מאיה.
הדואליות הזו הרסה כל כך הרבה בתים.
ללא הגורו האמיתי, האהבה לא מתגברת. חדורה בפולחן מסור, הנשמה מרוצה. ||13||
הציניקנים חסרי האמונה רודפים אחרי מאיה.
שוכחים את הנאם, איך הם יכולים למצוא שלווה?
בשלוש התכונות, הם מושמדים; הם לא יכולים לעבור לצד השני. ||14||
השקר נקראים חזירים וכלבים.
הם נובחים למוות; הם נובחים ונובחים ומייללים בפחד.
כוזבים בנפש ובגוף, הם מתרגלים שקר; בגלל הדעת הרעה שלהם, הם מפסידים בחצר ה'. ||15||
בפגישה עם הגורו האמיתי, התודעה מתייצבת.
מי שמחפש את קדשו יתברך בשם ה'.
ניתן להם את העושר היקר של שם האדון; שרים את הלל שלו, הם אהוביו בחצרו. ||16||