רג נת נעראיאן, מהל הרביעי:
אל בורא אוניברסלי אחד. האמת היא השם. Creative Being Personified. אין פחד. אין שנאה. תמונה של הבלתי מת. מעבר ללידה. קיים בעצמו. בחסד הגורו:
הו מוחי, קרא את שם ה', יום ולילה.
מיליוני ומיליוני חטאים וטעויות, שבוצעו במשך אינספור תקופות חיים, יונחו כולם בצד וישלחו. ||1||השהה||
אלה ששרים את שם האל, הר, הר, וסוגדים לו בהערצה, ומשרתים אותו באהבה, הם אמיתיים.
כל חטאיהם נמחקים, כשם שהמים שוטפים את הלכלוך. ||1||
הישות ההוא, אשר שרה את תהילת האדון בכל רגע ורגע, מזמרה בפיו את שם ה'.
ברגע אחד, ברגע, האדון פוטר אותו מחמש המחלות חשוכות המרפא של כפר הגוף. ||2||
ברי מזל גדול הם אלה המהרהרים על שם האדון; הם לבדם חסידי האדון.
אני מתחנן לסנגאט, הקהילה; הו אלוהים, אנא ברך אותי איתם. אני טיפש, ואידיוט - בבקשה תציל אותי! ||3||
הרעיף אותי ברחמיך ובחסדך, הו חיי העולם; הצילו אותי, אני מחפש את מקדשך.
המשרת ננק נכנס למקדשך; הו אדוני, נא לשמור על כבודי! ||4||1||
נאט, מהל הרביעי:
מדיטציה על יהוה, משרתיו הצנועים מתערבבים עם שם האדון.
מזמר את שם האל, בעקבות תורתו של הגורו, האל מרעיף עליהם את רחמיו. ||1||השהה||
אדוננו ואדוננו, הר, הר, בלתי נגיש ובלתי נתפס. בהרהור בו, משרתו הצנוע מתמזג איתו, כמו מים עם מים.
בפגישה עם קדושי האדון השגתי את המהות הנשגבת של האדון. אני קורבן, קורבן לעבדיו הצנועים. ||1||
משרתו הצנוע של האדון שר את הלל לשמה של הנשמה העליונה, הראשונית, וכל העוני והכאב מושמדים.
בתוך הגוף מצויות חמשת התשוקות הרעות והבלתי נשלטות. ה' משמיד אותם ברגע. ||2||
קדוש האדון אוהב את האדון במוחו, כמו פרח הלוטוס המתבונן בירח.
העננים תלויים נמוך, העננים רועדים ברעם, והמוח רוקד בשמחה כמו הטווס. ||3||
אדוני ואדוני הניחו בתוכי את הכמיהה הזו; אני חי מתוך ראייה ומפגש עם אדוני.
המשרת ננק מכור לשיכרון חושים של האדון; בפגישה עם האדון הוא מוצא אושר עילאי. ||4||2||
נאט, מהל הרביעי:
הו מוחי, שיר את שם ה', הר, הר, ידידך היחיד.