נלכדים בהשמצות ובזיקה לעושר ולנשים של אחרים, הם אוכלים רעל וסובלים מכאבים.
הם חושבים על השב"ד, אבל הם לא משתחררים מפחדם ומהונאה שלהם; המוחות והפה מלאים מאיה, מאיה.
מעמיסים את המטען הכבד והמוחץ, הם מתים, רק כדי להיוולד מחדש, ושוב מבזבזים את חייהם. ||1||
דבר השב"ד כל כך יפה; זה נעים לטעמי.
בני התמותה שאבדו בגלגול נשמות, לבושים בגלימות ובגדים שונים; כאשר הוא ניצל ומוגן על ידי הגורו, אז הוא מוצא את האמת. ||1||השהה||
הוא לא מנסה לשטוף את תשוקותיו הזועמות על ידי רחצה במקדשים קדושים. הוא לא אוהב את שם ה'.
הוא נוטש ומשליך את התכשיט היקר, והוא חוזר מהמקום שבו הגיע.
וכך הוא הופך לרימה בזבל, ובזה, הוא נקלט.
ככל שהוא טועם יותר, כך הוא חולה יותר; בלי הגורו, אין שלום ונחת. ||2||
ממקד את המודעות שלי בשירות חסר אנוכיות, אני שר בשמחה את הלל שלו. בתור גורמוק, אני מהרהר בחוכמה רוחנית.
המחפש יוצא, והמתדיין דומם; אני קורבן, קורבן לגורו, אדון הבורא.
אני נמוך ואומלל, עם הבנה רדודה ושקרית; אתה מייפה ומעלה אותי באמצעות דבר שב"ד שלך.
ובכל מקום שיש מימוש עצמי, אתה שם; הו אדוני המושיע האמיתי, אתה מציל אותנו ומעביר אותנו. ||3||
היכן עלי לשבת לשיר את הלל שלך; איזה מהשבחים האינסופיים שלך עלי לשיר?
לא ניתן לדעת את הלא נודע; הו אלוהים בלתי נגיש, שטרם נולד, אתה האדון והאדון של האדונים.
איך אני יכול להשוות אותך למישהו אחר שאני רואה? כולם קבצנים - אתה הנותן הגדול.
בהיעדר מסירות, ננאק מביט אל הדלת שלך; אנא ברך אותו בשמך האחד, כדי שיעגן אותו בלבו. ||4||3||
מלאאר, מהל הראשון:
כלת הנשמה שלא ידעה הנאה עם בעלה האדון, תבכה ותיילל בפנים אומללות.
היא נעשית חסרת תקווה, לכודה בחבל הקארמה של עצמה; ללא הגורו, היא משוטטת באשליה בספק. ||1||
אז ירד גשם, הו עננים. בעלי לורד חזר הביתה.
אני קורבן לגורו שלי, שהוביל אותי לפגוש את אדוני אלוהים. ||1||השהה||
אהבתי, אדוני ואדוני טרי לנצח; אני מקושט בפולחן מסור לילה ויום.
אני משוחרר, מתבונן בחזון המבורך של דרשן הגורו. פולחן מסור גרם לי לתפארת ולרוממה לאורך כל הדורות. ||2||
אני שלך; שלושת העולמות הם גם שלך. אתה שלי, ואני שלך.
בפגישה עם הגורו האמיתי, מצאתי את האדון ללא רבב; לעולם לא אשלח לאוקיינוס העולם המפחיד הזה. ||3||
אם כלת הנשמה מתמלאת בהנאה כשראתה את בעלה האדון, אז העיטורים שלה נכונים.
עם האדון השמימי ללא רבב, היא הופכת להיות האמיתית שבאמת. בעקבות תורתו של הגורו, היא נשענת על תמיכת הנאם. ||4||
היא משוחררת; הגורו התיר את קשריה. כשהיא ממקדת את המודעות שלה לשב"ד, היא זוכה לכבוד.
הו ננק, שם ה' נמצא עמוק בתוך לבה; בתור גורמוק, היא מאוחדת באיחוד שלו. ||5||4||
First Mehl, Malaar:
נשותיהם של אחרים, עושרם של אחרים, חמדנות, אגואיזם, שחיתות ורעל;
יצרים רעים, השמצות של אחרים, תשוקה מינית וכעס - וותרו על כל אלה. ||1||
האדון הבלתי נגיש, האינסופי, יושב באחוזה שלו.
אותה ישות צנועה, שהתנהגותה בהרמוניה עם התכשיט של השב"ד של הגורו, משיגה את הצוף האמברוזיאלי. ||1||השהה||