רחם עלי, וברך אותי בסאגת הסעד, חברת הקודש. ||4||
הוא לבדו משיג משהו, שהופך לאבק מתחת לרגליהם של כולם.
והוא לבדו חוזר על הנעמה, שה' גורם להבינה. ||1||השהה||2||8||
סוהי, מהל החמישי:
בתוך הבית של עצמיותו, הוא אפילו לא בא לראות את האדון והמאסטר שלו.
ובכל זאת, על צווארו, הוא תלוי אל אבן. ||1||
הציניקן חסר האמונה מסתובב, הוזה בספק.
הוא חודר מים, ואחרי שבזבז את חייו, הוא מת. ||1||השהה||
האבן הזו, שהוא קורא לה אלוהיו,
האבן הזו מושכת אותו למטה ומטביעה אותו. ||2||
הו חוטא, אתה לא נאמן לעצמך;
סירת אבן לא תסחוף אותך. ||3||
בפגישה עם הגורו, הו נאנק, אני מכיר את אדוני ומאסטר.
האדריכל המושלם של הגורל חודר ומחלחל למים, לאדמה ולשמים. ||4||3||9||
סוהי, מהל החמישי:
איך נהנית מאהובך היקר?
הו אחות, בבקשה תלמד אותי, בבקשה תראה לי. ||1||
ארגמן, ארגמן, ארגמן
- זהו צבעה של כלת הנשמה החדורה באהבת אהובה. ||1||השהה||
אני שוטף את רגליך עם הריסים שלי.
לאן שלא תשלח אותי, לשם אלך. ||2||
הייתי מחליף מדיטציה, צנע, משמעת עצמית ופרישות,
לו רק יכולתי לפגוש את אדון חיי, אפילו לרגע אחד. ||3||
היא שמחסלת את יהירותה העצמית, את כוחה ואת האינטלקט המתנשא שלה,
הו ננק, היא כלת הנשמה האמיתית. ||4||4||10||
סוהי, מהל החמישי:
אתה החיים שלי, עצם התמיכה של נשימת החיים שלי.
מביט בך, מתבונן בך, מוחי נרגע ומנחם. ||1||
אתה החבר שלי, אתה האהוב שלי.
לעולם לא אשכח אותך. ||1||השהה||
אני עבדך המוסכם; אני העבד שלך.
אתה האדון והמאסטר הגדול שלי, אוצר המצוינות. ||2||
יש מיליוני משרתים בחצר שלך - דרבאר המלכותי שלך.
בכל רגע ורגע, אתה שוכן איתם. ||3||
אני כלום; הכל שלך.
לאורך כל הדרך, אתה עומד עם ננק. ||4||5||11||
סוהי, מהל החמישי:
האחוזה שלו כל כך נוחות, והשערים שלו כל כך גבוהים.
בתוכם שוכנים חסידיו האהובים. ||1||
הדיבור הטבעי של אלוהים הוא כל כך מתוק.
כמה נדיר הוא אותו אדם, שרואה זאת בעיניו. ||1||השהה||
שם, בזירת הקהילה, מושרים המוזיקה האלוהית של הנא"ד, זרם הצליל.
שם, הקדושים חוגגים עם אדונם. ||2||
לא לידה ולא מוות אין שם, לא כאב ולא עונג.
הצוף האמברוזיאלי של השם האמיתי יורד שם גשם. ||3||
מהגורו, למדתי להכיר את המסתורין של הנאום הזה.
ננק מדבר בבני ה', הר, הר. ||4||6||12||
סוהי, מהל החמישי:
על ידי החזון המבורך של דרשן שלהם, מיליוני חטאים נמחקים.
בפגישה איתם, חוצה את האוקיינוס העולמי המפחיד הזה||1||
הם חבריי, והם חבריי היקרים,
שמעוררים בי השראה לזכור את שם האדון. ||1||השהה||
כששמעתי את דבר השב"ד שלו, אני שלם לגמרי.
כשאני משרת אותו, שליח המוות מורחק משם. ||2||
הנוחות והנחמה שלו מרגיעות ותומכות במוחי.
כשאני זוכר אותו במדיטציה, פניי זוהרות ומוארות. ||3||
אלוהים מייפה ותומך במשרתיו.
ננאק מבקש את ההגנה על המקדש שלהם; הוא לנצח קורבן עבורם. ||4||7||13||