מי שהופך לגורמוק מבין.
הוא נפטר מאגואיזם, מאיה ומספק.
הוא עולה בסולם הנשגב והמרומם של הגורו, והוא שר את השבחים המפוארים של האל בדלת האמיתית שלו. ||7||
הגורמוך נוהג בשליטה עצמית אמיתית, ופועל בצורה מצוינת.
הגורמוך משיג את שער הישועה.
באמצעות מסירות אוהבת, הוא נשאר חדור לנצח באהבת האדון; מבטל את התנשאות עצמית, הוא מתמזג באלוהים. ||8||
מי שהופך לגורמוק בוחן את דעתו ומורה לאחרים.
הוא מכוון באהבה אל השם האמיתי לנצח.
הם פועלים בהרמוניה עם מוחו של האדון האמיתי. ||9||
כרצונו, הוא מאחד אותנו עם הגורו האמיתי.
כרצונו, הוא בא לשכון בתוך המוח.
כרצונו, הוא מחדיר בנו את אהבתו; כרצונו, הוא בא לשכון בתודעה. ||10||
מי שמתנהג בעקשנות מושמד.
לובשים כל מיני גלימות דתיות, הם לא מוצאים חן בעיני ה'.
נגוע בשחיתות, הם מרוויחים רק כאב; הם שקועים בכאב. ||11||
מי שהופך לגורמוק זוכה לשלום.
הוא מגיע להבין מוות ולידה.
מי שנראה זהה על מוות ולידה, נעים לאלוהיי. ||12||
הגורמוך, למרות שנותר מת, זוכה לכבוד ומאושר.
הוא מבין שבא והולך הם על פי רצון האל.
הוא לא מת, הוא לא נולד מחדש, והוא לא סובל מכאבים; המוח שלו מתמזג במוחו של אלוהים. ||13||
ברי מזל גדול הם אלה שמוצאים את הגורו האמיתי.
הם מחסלים את האגואיזם וההיקשרות מבפנים.
מוחותיהם ללא רבב, והם לעולם אינם מוכתמים בזוהמה. הם זוכים לכבוד בפתח בית המשפט האמיתי. ||14||
הוא עצמו פועל, ומעורר את כולם לפעול.
הוא עצמו משגיח על הכל; הוא מקים ומפרק.
עבודת הגורמוך נעימה לאלוהי; מי שמקשיב לאמת מאושר. ||15||
הגורמוך מתרגל אמת, ורק אמת.
הגורמוך הוא ללא רבב; שום זוהמה לא נדבקת אליו.
הו ננאק, מי שמהרהר בנעאם חדור בה. הם מתמזגים ב-Nam, שם ה'. ||16||1||15||
מארו, מהל השלישי:
הוא עצמו עיצב את היקום, באמצעות הוקאם של פיקודו.
הוא עצמו מקים ומפרק, ומייפה בחסד.
האדון האמיתי בעצמו מנהל את כל הצדק; דרך האמת, אנו מתמזגים באדון האמיתי. ||1||
הגוף מקבל צורה של מבצר.
ההתקשרות הרגשית למאיה התרחבה לכל רחבי מרחביה.
ללא דבר השב"ד, הגוף מצטמצם לערימת אפר; בסופו של דבר, אבק מתערבב עם אבק. ||2||
הגוף הוא מבצר הזהב האינסופי;
הוא מחלחל על ידי המילה האינסופית של השב"ד.
הגורמוך שר את השבחים המפוארים של האדון האמיתי לנצח; בפגישה עם אהובתו, הוא מוצא שלווה. ||3||
הגוף הוא מקדש ה'; האדון עצמו מייפה אותו.
האדון היקר שוכן בתוכו.
באמצעות דבר השב"ד של הגורו סוחרים הסוחרים, ובחסדו, האדון ממזג אותם עם עצמו. ||4||
הוא לבדו טהור, שמבטל את הכעס.
הוא מממש את השב"ד, ומתקן את עצמו.
הבורא עצמו פועל, ומעורר את כולם לפעול; הוא עצמו שוכן בנפש. ||5||
טהור וייחודי הוא פולחן מסור.
הנפש והגוף נשטפים נקיים, מתבוננים בשבד.