סעראנג, מהל הרביעי:
הו אדוני אהובי, הר, הר, אנא ברך אותי בשמך האמברוזיאלי.
מי שנפשם מרוצה להיות גורמוח - ה' משלים את הפרויקטים שלהם. ||1||השהה||
אותם יצורים צנועים שהופכים לענווה לפני הגורו - כאביהם נלקחים.
לילה ויום, הם מקיימים שירותי פולחן מסור לגורו; הם מעוטרים במילה של השב"ד של הגורו. ||1||
בתוך ליבם נמצאת המהות האמברוסית של הנעאם, שם ה'; הם מתענגים על המהות הזו, שרים את השבחים של המהות הזו, ומתבוננים במהות הזו.
בחסד של גורו, הם מודעים למהות האמברוזיאלית הזו; הם מוצאים את שער הישועה. ||2||
האמת היא ההוויה הראשונית, לא זזה ולא משתנה. מי שלוקח את תמיכת הנאם, שם ה' - שכלו הופך ממוקד ויציב.
אני מציע לו את נשמתי; אני קורבן לגורו האמיתי שלי. ||3||
המנמוקים בעלי הרצון העצמי תקועים בספק ומחוברים לדואליות; אפלת הבורות הרוחנית נמצאת בתוכם.
הם לא רואים את הגורו האמיתי, הנותן; הם לא על החוף הזה או האחר. ||4||
אדוננו ואדוננו מחלחל ומחלחל לכל לב ולב; הוא בעל עוצמה עילאית להפעיל את כוחו.
ננק, עבד עבדיו, אומר, אנא, רחום והושיע אותי! ||5||3||
סעראנג, מהל הרביעי:
זו הדרך לעבוד למען ה'.
מה שהוא יעשה, קבל את זה כנכון. בתור גורמוק, הישאר שקוע באהבה בשמו. ||1||השהה||
אהבתו של אדון היקום נראית מתוקה להפליא. כל השאר נשכח.
לילה ויום, הוא באקסטזה; המוח שלו מרוצה ומרגיע, והאור שלו מתמזג לתוך האור. ||1||
לשיר את תהילת ה', דעתו שבעה. שלווה ושלווה באים להתקיים במוחו.
כאשר הגורו נעשה רחום, בן התמותה מוצא את האדון; הוא ממקד את תודעתו ברגלי הלוטוס של האל. ||2||
השכל מואר, מהרהר באלוהים. הוא נשאר מכוון באהבה למהות החוכמה הרוחנית.
האור האלוהי מקרין עמוק בתוך הווייתו; מוחו מרוצה ומרגיע. הוא מתמזג באופן אינטואיטיבי לתוך סמאדהי שמימי. ||3||
מי שלבו מלא שקר, ממשיך לעסוק בשקר, גם בזמן שהוא מלמד ומטיף על ה'.
בתוכו חשכה מוחלטת של חמדנות. הוא נחבט כמו חיטה, וסובל מכאבים. ||4||
כשאלוהים שלי מרוצה לגמרי, בני התמותה מתנגנים והופך לגורמוק.
ננק השיג את הנעאם ללא רבב, שם ה'. מזמר את הנאם, הוא מצא שלווה. ||5||4||
סעראנג, מהל הרביעי:
מוחי מרוצה ומרגיע בשם ה'.
הגורו האמיתי השתיל אהבה אלוהית בליבי. דרשת ה', הר, הר, נעימה לנפשי. ||1||השהה||
רחם נא על עבדך הענווה והענווה; אנא ברך את עבדך הצנוע בדיבורך הבלתי נאמר.
בפגישה עם הקדושים הצנועים, מצאתי את המהות הנשגבת של האדון. האדון נראה כל כך מתוק לנפשי ולגוף שלי. ||1||
הם לבדם לא קשורים, החדורים באהבת האדון; באמצעות תורתו של הגורו, הם מבינים את הנאם, שם האל.
מפגש עם הישות הראשונית, אדם מוצא שלווה, והבאים והיציאות של האדם בגלגול נשמות מסתיימים. ||2||
בעיניי, אני מביט באהבה באלוהים, אדוני והמאסטר שלי. אני מזמר את שמו בלשוני.