אלוהים קיים בהתחלה, באמצע ובסוף.
כל מה שאדון הבורא בעצמו יעשה, מתקיים.
הספק והפחד נמחקים, בסנגאט סעד, חברת הקודש, ואז לא סובלים מכאב קטלני. ||6||
אני שר את הבני הנשגב ביותר, דברו של אדון היקום.
אני מתחנן לאבק של רגליו של הסעד סנגאט.
מחסל את התשוקה, הפכתי חופשי מתשוקה; שרפתי את כל חטאי. ||7||
זוהי דרכם הייחודית של הקדושים;
הם רואים את האל העליון איתם.
בכל נשימה ונשימה, הם סוגדים ומעריצים את האדון, הר, הר. איך מישהו יכול להיות עצלן מכדי להרהר בו? ||8||
לאן שלא אסתכל שם אני רואה את היודע הפנימי, חוקר הלבבות.
אני לעולם לא שוכח את אלוהים, אדוני ואדוני, אפילו לרגע אחד.
עבדיכם חיים על ידי מדיטציה, מדיטציה לזכר ה'; אתה מחלחל ליער, למים ולאדמה. ||9||
אפילו הרוח החמה לא נוגעת באחד
שנשאר ער בזיכרון מדיטטיבי, לילה ויום.
הוא מענג ונהנה מזיכרון מדיטטיבי על האדון; אין לו קשר למאיה. ||10||
מחלות, צער וכאב אינם משפיעים עליו;
הוא שר את הקירטאן של תהילות האדון בסאאד סנגאט, חברת הקודש.
אנא ברך אותי בשמך, הוה אדוני אהובי אלוהים; נא להקשיב לתפילתי, הו בורא. ||11||
שמך הוא תכשיט, הו אדוני אהובי.
העבדים שלך חדורים באהבתך האינסופית.
אלה החדורים באהבתך, הופכים כמוך; זה כל כך נדיר שהם מוצאים. ||12||
מוחי משתוקק לאבק רגליהם של אלה
שלעולם לא שוכחים את ה'.
בהתקשרות אליהם, אני מקבל את המעמד העליון; האדון, בן לוויה שלי, תמיד איתי. ||13||
הוא לבדו החבר והחבר האהוב שלי,
המשתיל בתוכו את שם האדון האחד, ומבטל את הדעת הרעה.
ללא רבב הם תורתו של אותו עבד צנוע של האדון, המגרש את התשוקה המינית, הכעס והאגואיזם. ||14||
מלבדך, ה', איש אינו שלי.
הגורו הוביל אותי לתפוס את רגליו של אלוהים.
אני קורבן לגורו האמיתי המושלם, שהרס את אשליית הדואליות. ||15||
עם כל נשימה ונשימה, אני לעולם לא שוכח את אלוהים.
עשרים וארבע שעות ביממה, אני מהרהר באלוהים, הר, הר.
הו ננק, הקדושים חדורים באהבתך; אתה האדון הגדול והכל יכול. ||16||4||13||
מארו, מהל החמישי:
אל בורא אוניברסלי אחד. בחסדי הגורו האמיתי:
אני חוקק את רגלי הלוטוס של האדון ללא הרף בתוך לבי.
בכל רגע ורגע, אני משתחווה בענווה לגורו המושלם.
אני מקדיש את גופי, נפשי וכל דבר, ומניח אותו בקורבן לפני ה'. השם שלו הוא הכי יפה בעולם הזה. ||1||
למה לשכוח את האדון והמאסטר ממוחך?
הוא בירך אותך בגוף ובנשמה, ברא וקישט אותך.
בכל נשימה ופת מזון דואג הבורא לבריות שלו, המקבלות לפי מה שעשו. ||2||
איש אינו חוזר בידיים ריקות ממנו;
עשרים וארבע שעות ביממה, שמור את ה' במחשבתך.