ה' שוכן בכולם.
ה' מאיר כל לב ולב.
מזמרים את שם האדון, אדם לא נופל לגיהנום.
לשרת את האדון, כל התגמולים הפוריים מתקבלים. ||1||
בתודעה שלי נמצאת תמיכת ה'.
האדון הוא הסירה לחצות את האוקיינוס העולמי.
שירו את שם האדון, ושליח המוות יברח.
האל שובר את שיניה של מאיה, המכשפה. ||2||
ה' הוא הסולח לנצח נצחים.
ה' מברך אותנו בשלום ובאושר.
ה' גילה את כבודו.
האדון הוא אמו ואביו של הקדוש שלו. ||3||
האדון, האדון, נמצא בסאד סנגאט, חברת הקודש.
פעם אחר פעם, אני שר את תהילת האדון.
בפגישה עם הגורו, השגתי את האובייקט הבלתי מובן.
העבד ננק תפס את תמיכתו של האל. ||4||17||19||
גונד, מהל החמישי:
אחד שמוגן על ידי לורד המגן
- האדון חסר הצורה בצד שלו. ||1||השהה||
ברחם האם האש לא נוגעת בו.
תשוקה מינית, כעס, חמדנות והיקשרות רגשית אינם משפיעים עליו.
ב-Saadh Sangat, חברת הקודש, הוא עושה מדיטציה על האדון חסר הצורה.
אבק מושלך על פניהם של המשמיצים. ||1||
לחש ההגנה של האדון הוא השריון של עבדו.
השדים המרושעים והמרושעים אינם יכולים אפילו לגעת בו.
מי שמתמכר לגאווה אגואיסטית, יתבזבז לחורבן.
אלוהים הוא המקדש של עבדו הצנוע. ||2||
מי שנכנס למקדש האדון הריבוני
- הוא מציל את העבד ההוא, מחבק אותו בחיבוק שלו.
מי שמתגאה בעצמו,
ברגע, יהיה כמו אבק שמתערבב עם אבק. ||3||
האדון האמיתי הוא ותמיד יהיה.
לנצח נצחים, אני קורבן לו.
במתן רחמיו, הוא מציל את עבדיו.
אלוהים הוא התמיכה של נשימת החיים של ננק. ||4||18||20||
גונד, מהל החמישי:
מופלא ויפה הוא תיאור יופיה של הנשמה העליונה,
האדון העליון אלוהים. ||השהה||
הוא לא זקן; הוא לא צעיר.
הוא לא סובל מכאבים; הוא לא נתפס בחבל המוות.
הוא לא מת; הוא לא נעלם.
בהתחלה, ולאורך כל הדורות, הוא מחלחל לכל מקום. ||1||
הוא לא חם; לא קר לו.
אין לו אויב; אין לו חבר.
הוא לא שמח; הוא לא עצוב.
הכל שייך לו; הוא יכול לעשות הכל. ||2||
אין לו אבא; אין לו אמא.
הוא מעבר למעבר, ותמיד היה כזה.
הוא אינו מושפע ממידות טובות או מידות רעות.
עמוק בתוך כל לב ולב, הוא תמיד ער ומודע. ||3||
משלוש האיכויות הופק המנגנון האחד של מאיה.
מאיה הגדולה היא רק הצל שלו.
הוא בלתי נתפס, בלתי חדיר, בלתי נתפס ורחום.
הוא רחום לענוים, לנצח רחום.
אי אפשר לדעת את מצבו ואת גבולותיו.
ננק הוא קורבן, קורבן לו. ||4||19||21||