אלה שמוחם מלא בנעאם הם יפים; הם עוגנים את הנאם בליבם. ||3||
הגורו האמיתי גילה לי את ביתו של האדון וחצרו, ואת אחוזת נוכחותו. אני נהנה בשמחה מאהבתו.
כל מה שהוא אומר, אני מקבל כטוב; ננק מזמר את הנאם. ||4||6||16||
בהיראו, מהל השלישי:
רצונות הנפש נקלטים בנפש, מתבוננים בדברי השב"ד של הגורו.
הבנה מתקבלת מהגורו המושלם, ואז בן התמותה לא מת שוב ושוב. ||1||
מוחי מקבל את תמיכת השם של האדון.
בחסד של גורו, השגתי את המעמד העליון; האדון הוא הממלא את כל הרצונות. ||1||השהה||
האדון האחד מחלחל ומתפשט בין כולם; ללא הגורו, ההבנה הזו לא מושגת.
אדוני אלוהים התגלה אלי, והפכתי לגורמוק. לילה ויום, אני שר את תהילת האדון. ||2||
ה' האחד הוא נותן השלום; שלום לא נמצא בשום מקום אחר.
אלה שאינם משרתים את הנותן, הגורו האמיתי, עוזבים בצער בסופו של דבר. ||3||
משרת את הגורו האמיתי, מתקבל שלווה מתמשכת, ובן התמותה אינו סובל מכאבים יותר.
נאנאק התברך בעבודת אלוהים המסורה; האור שלו התמזג לתוך האור. ||4||7||17||
בהיראו, מהל השלישי:
בלי הגורו, העולם מטורף; מבולבל ומשולה, הוא מוכה, והוא סובל.
הוא מת ושוב מת, ונולד מחדש, תמיד כואב, אבל הוא לא מודע לשער האדון. ||1||
הו מוחי, הישאר תמיד בהגנה על מקלט הגורו האמיתי.
האנשים האלה, שללבם שם האדון נראה מתוק, נישאים על פני האוקיינוס העולמי המפחיד על ידי דבר השב"ד של הגורו. ||1||השהה||
בן התמותה לובש גלימות דתיות שונות, אך תודעתו לא יציבה; עמוק בפנים, הוא מלא בתשוקה מינית, כעס ואגואיסטיות.
עמוק בפנים נמצא הצמא הגדול והרעב העצום; הוא נודד מדלת לדלת. ||2||
המתים במילה של השב"ד של הגורו נולדים מחדש; הם מוצאים את דלת השחרור.
עם שלווה ושלווה מתמדים עמוק בפנים, הם עוגנים את ה' בליבם. ||3||
כפי שהוא מוצא חן בעיניו, הוא נותן לנו השראה לפעול. שום דבר אחר לא ניתן לעשות.
הו ננק, הגורמוך מהרהר בדבר השב"ד, ומתברך בגדולתו המפוארת של שם ה'. ||4||8||18||
בהיראו, מהל השלישי:
אבוד באגואיזם, מאיה והיקשרות, בן התמותה מרוויח כאב, ואוכל כאב.
המחלה הגדולה, מחלת החמדנות המטורפת, נמצאת עמוק בתוכו; הוא מסתובב ללא הבחנה. ||1||
חייו של המנמוך העצמי בעולם הזה מקוללים.
הוא אינו זוכר את שם ה', אפילו בחלומותיו. הוא אף פעם לא מאוהב בשם האדון. ||1||השהה||
הוא מתנהג כמו בהמה, ולא מבין כלום. מתרגל שקר, הוא הופך לשקר.
אבל כאשר בן התמותה פוגש את הגורו האמיתי, צורת ההסתכלות שלו על העולם משתנה. כמה נדירים הם אותם יצורים צנועים שמחפשים ומוצאים את האדון. ||2||
אותו אדם, שלבו מלא לנצח בשם האדון, הר, הר, משיג את האדון, אוצר המידות הטובות.
בחסד של גורו, הוא מוצא את האדון המושלם; הגאווה האגואיסטית של מוחו נמחקת. ||3||
הבורא עצמו פועל, וגורם לכולם לפעול. הוא עצמו מציב אותנו על השביל.