נכון הוא הבנקאי, ונכון הסוחרים שלו. הכוזבים לא יכולים להישאר שם.
הם לא אוהבים את האמת - הם נבלעים מהכאב שלהם. ||18||
העולם מסתובב בזוהמה של אגואיזם; הוא מת, ונולד מחדש, שוב ושוב.
הוא פועל בהתאם לקארמה של פעולותיו בעבר, שאיש אינו יכול למחוק. ||19||
אבל אם הוא מצטרף לאגודת הקדושים, אז הוא בא לאמץ את האהבה לאמת.
משבח את האדון האמיתי בדעת אמת, הוא הופך לאמת בחצר האדון האמיתי. ||20||
תורתו של הגורו המושלם הן מושלמות; הרהרו בנעאם, שם ה', יום ולילה.
אגואיזם ויהרה עצמית הן מחלות איומות; השלווה והשקט באים מבפנים. ||21||
אני משבח את הגורו שלי; משתחווה אליו שוב ושוב, אני נופל לרגליו.
אני מניח את הגוף והנפש שלי בהצעה לו, ממגר את ההתנשאות העצמית מבפנים. ||22||
חוסר החלטיות מוביל לחורבן; מקד את תשומת לבך באדון האחד.
לוותר על האגואיזם וההתנשאות העצמית, ולהישאר מאוחדים באמת. ||23||
אלה שנפגשים עם הגורו האמיתי הם אחיי הגורל; הם מחויבים לדבר האמיתי של השב"ד.
אלה שמתמזגים עם האדון האמיתי לא יופרדו שוב; הם נשפטים כנכונים בחצר ה'. ||24||
הם אחיי הגורל, והם החברים שלי, המשרתים את האדון האמיתי.
הם מוכרים את חטאיהם וחסרונותיהם כקש, ונכנסים לשותפות המידות הטובות. ||25||
בשותפות המידות טובות השלום, והם מבצעים עבודת קודש אמיתית.
הם עוסקים באמת, באמצעות דברי השב"ד של הגורו, והם מרוויחים את הרווח של הנעאם. ||26||
אפשר להרוויח זהב וכסף על ידי ביצוע חטאים, אבל הם לא ילכו איתך כשתמות.
שום דבר לא ילך איתך בסופו של דבר, חוץ מהשם; כולם נבזזים על ידי שליח המוות. ||27||
שם האדון הוא הזנת הנפש; הוקירו אותו, ושמרו אותו בקפידה בלבכם.
הזנה זו בלתי נדלית; זה תמיד אצל הגורמוקים. ||28||
הו שכל, אם תשכח את האדון הקדמון, אתה תסתלק, לאחר שאיבד את כבודך.
העולם הזה שקוע באהבת הדואליות; בצע את תורתו של הגורו, והרהר על האדון האמיתי. ||29||
לא ניתן להעריך את ערכו של האדון; לא ניתן לרשום את תהילות האדון.
כאשר נפשו וגופו של האדם מכוונים לדברי השב"ד של הגורו, האדם נשאר ממוזג באלוהים. ||30||
בעלי אדון שובב; הוא החדיר בי את אהבתו, בקלות טבעית.
כלת הנשמה חדורת אהבתו, כאשר בעלה האדון ממזג אותה לתוך הווייתו. ||31||
אפילו אלה שהופרדו כל כך הרבה זמן, מתאחדים איתו, כשהם משרתים את הגורו האמיתי.
תשעת אוצרות הנעאם, שם ה', נמצאים עמוק בתוך גרעין העצמי; צורכים אותם, הם עדיין לעולם לא מותשים. מזמור את השבחים המפוארים של האדון, בקלות טבעית. ||32||
הם לא נולדים, והם לא מתים; הם לא סובלים מכאב.
מי שמוגן על ידי הגורו ניצל. הם חוגגים עם ה'. ||33||
אלה המאוחדים עם האדון, החבר האמיתי, אינם מופרדים שוב; לילה ויום, הם נשארים מעורבים בו.
בעולם הזה, רק מעטים נדירים ידועים, הו ננק, שהשיגו את האדון האמיתי. ||34||1||3||
סוהי, מהל השלישי:
האדון היקר הוא עדין ובלתי נגיש; איך נוכל אי פעם לפגוש אותו?
באמצעות דבר השב"ד של הגורו, הספק מתבטל, והאדון חסר הדאגות בא להתייצב בתודעה. ||1||
הגורמוקים מזמרים את שם ה', הר, הר.