אני קורבן לאלו שזוכרים את ה'.
דרך דבר השב"ד של הגורו, אני מתאחד באיחוד עם ה'.
אני נוגע באבק רגליהם בפניי ובמצחי; כשאני יושב באגודת הקדושים, אני שר את הלל שלו. ||2||
אני שר את תהילת ה', כמו שאני מוצא חן בעיני ה' אלוהים.
עם שם ה' עמוק בתוך הווייתי הפנימית, אני מעוטר בדברי השב"ד.
דבר הבני של הגורו נשמע בכל ארבע פינות העולם; דרכו, אנו מתמזגים בשם האמיתי. ||3||
היצור הצנוע הזה, המחפש בתוך עצמו,
דרך דבר השב"ד של הגורו, רואה את ה' בעיניו.
דרך השב"ד של הגורו הוא מורח את משחת החוכמה הרוחנית על עיניו; האדון החסד, בחסדו, מאחד אותו עם עצמו. ||4||
במזל רב השגתי את הגוף הזה;
בחיים האנושיים האלה, מיקמתי את התודעה שלי בדברי השב"ד.
בלי השב"ד הכל עטוף בחושך מוחלט; רק הגורמוק מבין. ||5||
חלקם פשוט מבזבזים את חייהם - למה הם בכלל הגיעו לעולם?
המנמוקים בעלי הרצון העצמי מחוברים לאהבת הדואליות.
הזדמנות זו לא תשוב לידיהם; רגלם מחליקה, והם באים להתחרט ולהתחרט. ||6||
באמצעות דבר השב"ד של הגורו מתקדש הגוף.
האדון האמיתי, אוקיינוס המידות הטובות, שוכן בתוכו.
מי שרואה את האמת שבאמת בכל מקום, שומע את האמת ומעגן אותה בתודעתו. ||7||
אגואיזם וחישובי נפש מוקלים באמצעות דבר השב"ד של הגורו.
שמור את האדון היקר קרוב, ועגן אותו בליבך.
מי שמשבח את ה' לנצח, דרך השב"ד של הגורו, נפגש עם האדון האמיתי ומוצא שלום. ||8||
הוא לבדו זוכר את ה', שה' נותן לו השראה לזכור.
דרך דבר השב"ד של הגורו, הוא בא לשכון בתודעה.
הוא עצמו רואה, והוא עצמו מבין; הוא מתמזג הכל לתוך עצמו. ||9||
הוא לבדו יודע, מי הציב את החפץ בתוך מוחו.
דרך דבר השב"ד של הגורו הוא מגיע להבין את עצמו.
היצור הצנוע הזה שמבין את עצמו הוא ללא רבב. הוא מכריז על הבני של הגורו ועל דבר השב"ד. ||10||
הגוף הזה מקודש ומטוהר;
דרך דבר השב"ד של הגורו, הוא מתבונן באלוהים, אוקיינוס המידות הטובות.
מי שמזמר את תשבחותיו המפוארות של האדון לילה ויום, ונשאר מכוון לאהבתו, מזמר את מעלותיו המפוארות, שקוע באדון המפואר. ||11||
הגוף הזה הוא המקור של כל המאיה;
מאוהב בדואליות, הוא הוזה בספק.
היא אינה זוכרת את האדון, וסובלת מכאב נצחי. מבלי לזכור את האדון, הוא סובל מכאב. ||12||
מי שמשרת את הגורו האמיתי זוכה לאישור ומכבד.
גופו ונפשו-ברבורו ללא רבב וטהורים; בחצר ה' ידוע שהוא נכון.
הוא עובד את ה', וחוקק את ה' בדעתו; הוא מרומם, שר את תהילת ה'. ||13||
ללא גורל טוב, אף אחד לא יכול לשרת את הגורו האמיתי.
המנמוקים בעלי הרצון העצמי שוללים באשליות, ומתים בבכי ומייבבים.
אלה שבורכו במבט החסד של הגורו - האדון היקר מאחד אותם עם עצמו. ||14||
במבצר הגוף נמצאים השווקים הבנויים בצורה מוצקה.
הגורמוך רוכש את החפץ, ומטפל בו.
בהגות על שם ה', יומם ולילה, הוא מגיע למעמד הנשגב, המרומם. ||15||
האדון האמיתי בעצמו הוא נותן השלום.
דרך השב"ד של הגורו המושלם, הוא מתממש.
ננק משבח את הנעאם, שמו האמיתי של ה'; דרך הגורל המושלם, הוא נמצא. ||16||7||21||