לקדושים שלך יש מזל גדול; בתיהם מלאים בעושר של שם האדון.
לידתם מאושרת, ומעשיהם פוריים. ||1||
הו אדוני, אני קורבן לעבדי ה' הצנועים.
אני הופך את השיער שלי למניפה, ומנופף בו מעליהם; אני מרח את אבק רגליהם על פניי. ||1||השהה||
אותם יצורים נדיבים וצנועים הם מעל הלידה והמוות כאחד.
הם נותנים את מתנת הנשמה, ועוסקים בפולחן מסור; הם נותנים השראה לאחרים לפגוש את האדון. ||2||
אמת הם הפקודות שלהם, ואמיתות האימפריות שלהם; הם מכוונים לאמת.
נכון הוא האושר שלהם, ונכון גדולתם. הם מכירים את ה', למי הם שייכים. ||3||
אני מניף עליהם את המניפה, נושא להם מים וטוחן תירס עבור עובדי ה' הצנועים.
ננק מציע תפילה זו לאלוהים - אנא, הענק לי את מראה עבדיך הצנועים. ||4||7||54||
סוהי, מהל החמישי:
הגורו האמיתי הוא האל הטרנסצנדנטי, האל העליון האל; הוא עצמו הוא אדון הבורא.
עבדך מתחנן לעפר רגליך. אני קרבן לחזון יתברך של דרשן שלך. ||1||
הו אדוני הריבוני, כפי שאתה שומר אותי, כך אני נשאר.
כשזה מוצא חן בעיניך, אני מזמר את שמך. אתה לבד יכול להעניק לי שלום. ||1||השהה||
שחרור, נוחות ואורח חיים נכון באים מלשרת אותך; אתה לבד גורם לנו לשרת אותך.
המקום הזה הוא גן עדן, שבו שרים את הקירטן של הלל. אתה בעצמך מחדיר בנו אמונה. ||2||
מדיטציה, מדיטציה, מדיטציה לזכירה על הנעם, אני חי; הנפש והגוף שלי מרותקים.
אני רוחץ את רגלי הלוטוס שלך ושותה במים האלה, הו גורו האמיתי שלי, הו רחום לעניות. ||3||
אני קורבן לתקופה הנפלאה ביותר שבה באתי לדלתך.
אלוהים נעשה רחום כלפי ננאק; מצאתי את הגורו האמיתי המושלם. ||4||8||55||
סוהי, מהל החמישי:
כשאתה עולה בראש, אני לגמרי מאושרת. מי ששוכח אותך עלול באותה מידה להיות מת.
הישות ההיא, שאתה מברך ברחמיך, הו הבורא אדוני, מהרהרת עליך ללא הרף. ||1||
הו אדוני ואדוני, אתה כבודם של מושפלים כמוני.
אני נושא את תפילתי אליך, אלוהים; מקשיב, מקשיב למילה של בני שלך, אני חי. ||1||השהה||
אהיה לעפר רגלי עבדיך הצנועים. אני קרבן לחזון יתברך של דרשן שלך.
אני חוקק את דברך האמברוזיאלי בליבי. בחסדך, מצאתי את חברת הקודש. ||2||
אני מציב את מצב הישות הפנימית שלי לפניך; אין עוד גדול כמוך.
הוא לבדו מחובר, אשר אתה מצרף; הוא לבדו החסיד שלך. ||3||
עם כפות ידי צמודות זו לזו, אני מתחנן למתנה האחת הזו; הו אדוני ואדוני, אם זה ימצא חן בעיניך, אקבל את זה.
בכל נשימה ונשימה, ננק מעריץ אותך; עשרים וארבע שעות ביממה, אני שר את הלל שלך. ||4||9||56||
סוהי, מהל החמישי:
כאשר אתה עומד מעל ראשינו, הו אדון ומסטר, כיצד נוכל לסבול בכאב?
בן התמותה אינו יודע לשיר את שמך - הוא שיכור מיינה של מאיה, ומחשבת המוות אפילו לא עולה במוחו. ||1||
הו אדון ריבוני, אתה שייך לקדושים, והקדושים שייכים לך.