ਪੰਜਾਬੀ 
English 
پنجابی 
Español 
Français 
Deutsch 
Português 
Bahasa Indonesia 
Türkçe 
Tiếng Việt 
Filipino 
Svenska हिंदी संस्कृत 
Nederlands 
Română 
Magyar 
Polski 
Čeština 
Afrikaans 
Italiano Català 
Shqip 
Gaeilge Cymraeg 
Slovenčina 
Slovenščina 
Dansk 
Eesti 
Latviešu 
Lietuvių 
Norsk 
Malti 
Íslenska Galego 
Kreyòl Ayisyen 
Latin 
Bahasa Melayu 
Kiswahili 
Hrvatski 
Suomi 
Русский मराठी ગુજરાતી తెలుగు ಕನ್ನಡ தமிழ் മലയാളം 
বাংলা 
Ελληνικά 
日本語 
中文 اردو سنڌي 
فارسی 
العربية 
עברית 
한국어 שׁרי גוּרוּ גרנט סהיב
עמוד - 147
ਸਚੈ ਸਬਦਿ ਨੀਸਾਣਿ ਠਾਕ ਨ ਪਾਈਐ ॥
sachai sabad neesaan tthaak na paaeeai |איש אינו חוסם את דרכם של המתברכים בדגל דברי האמת של השב"ד.
ਸਚੁ ਸੁਣਿ ਬੁਝਿ ਵਖਾਣਿ ਮਹਲਿ ਬੁਲਾਈਐ ॥੧੮॥
sach sun bujh vakhaan mahal bulaaeeai |18|כששומעים, מבינים ומדברים אמת, אדם נקרא לאחוזת נוכחות האדון. ||18||
ਸਲੋਕੁ ਮਃ ੧ ॥
salok mahalaa 1 |סאלוק, מהל הראשון:
ਪਹਿਰਾ ਅਗਨਿ ਹਿਵੈ ਘਰੁ ਬਾਧਾ ਭੋਜਨੁ ਸਾਰੁ ਕਰਾਈ ॥
pahiraa agan hivai ghar baadhaa bhojan saar karaaee |אם לבשתי את עצמי באש, ובניתי את ביתי משלג, ועשיתי ברזל אוכל;
ਸਗਲੇ ਦੂਖ ਪਾਣੀ ਕਰਿ ਪੀਵਾ ਧਰਤੀ ਹਾਕ ਚਲਾਈ ॥
sagale dookh paanee kar peevaa dharatee haak chalaaee |וְאִם אֶשְׁתָּה כָּל מַכְאוֹב כַּמַּיִם, וְהִשְׁתַּחְתִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ לְפָנַי;
ਧਰਿ ਤਾਰਾਜੀ ਅੰਬਰੁ ਤੋਲੀ ਪਿਛੈ ਟੰਕੁ ਚੜਾਈ ॥
dhar taaraajee anbar tolee pichhai ttank charraaee |ואם הייתי מניח את הארץ על סולם ומאזן אותה במטבע נחושת יחיד;
ਏਵਡੁ ਵਧਾ ਮਾਵਾ ਨਾਹੀ ਸਭਸੈ ਨਥਿ ਚਲਾਈ ॥
evadd vadhaa maavaa naahee sabhasai nath chalaaee |ואם אהיה גדול עד כדי כך שלא יכולתי להכיל אותי, ואם הייתי שולט ומנהיג את הכל;
ਏਤਾ ਤਾਣੁ ਹੋਵੈ ਮਨ ਅੰਦਰਿ ਕਰੀ ਭਿ ਆਖਿ ਕਰਾਈ ॥
etaa taan hovai man andar karee bhi aakh karaaee |ואם יהיה לי כל כך הרבה כוח בתודעתי שאוכל לגרום לאחרים לעשות את מה שאני רוצה - אז מה?
ਜੇਵਡੁ ਸਾਹਿਬੁ ਤੇਵਡ ਦਾਤੀ ਦੇ ਦੇ ਕਰੇ ਰਜਾਈ ॥
jevadd saahib tevadd daatee de de kare rajaaee |גדול ככל שרב אדוננו ואדוננו, כך גדולות מתנותיו. הוא מעניק להם לפי רצונו.
ਨਾਨਕ ਨਦਰਿ ਕਰੇ ਜਿਸੁ ਉਪਰਿ ਸਚਿ ਨਾਮਿ ਵਡਿਆਈ ॥੧॥
naanak nadar kare jis upar sach naam vaddiaaee |1|הו ננק, אלה שהאדון משליך עליהם את מבטו של החסד, משיגים את גדולתו המפוארת של השם האמיתי. ||1||
ਮਃ ੨ ॥
mahalaa 2 |מהל השני:
ਆਖਣੁ ਆਖਿ ਨ ਰਜਿਆ ਸੁਨਣਿ ਨ ਰਜੇ ਕੰਨ ॥
aakhan aakh na rajiaa sunan na raje kan |הפה לא מסתפק בדיבור, והאוזניים לא מסתפקות בשמיעה.
ਅਖੀ ਦੇਖਿ ਨ ਰਜੀਆ ਗੁਣ ਗਾਹਕ ਇਕ ਵੰਨ ॥
akhee dekh na rajeea gun gaahak ik van |העיניים אינן מרוצות מהראייה - כל איבר מחפש איכות חושית אחת.
ਭੁਖਿਆ ਭੁਖ ਨ ਉਤਰੈ ਗਲੀ ਭੁਖ ਨ ਜਾਇ ॥
bhukhiaa bhukh na utarai galee bhukh na jaae |רעבונם של הרעבים אינו נרגע; על ידי מילים בלבד, הרעב אינו מוקל.
ਨਾਨਕ ਭੁਖਾ ਤਾ ਰਜੈ ਜਾ ਗੁਣ ਕਹਿ ਗੁਣੀ ਸਮਾਇ ॥੨॥
naanak bhukhaa taa rajai jaa gun keh gunee samaae |2|הו ננק, הרעב מוקל רק כאשר אדם משמיע את השבחים המפוארים של האדון הראוי לשבח. ||2||
ਪਉੜੀ ॥
paurree |פאורי:
ਵਿਣੁ ਸਚੇ ਸਭੁ ਕੂੜੁ ਕੂੜੁ ਕਮਾਈਐ ॥
vin sache sabh koorr koorr kamaaeeai |ללא האחד האמיתי, כולם שקריים, וכולם נוהגים בשקר.
ਵਿਣੁ ਸਚੇ ਕੂੜਿਆਰੁ ਬੰਨਿ ਚਲਾਈਐ ॥
vin sache koorriaar ban chalaaeeai |ללא האחד האמיתי, הכוזבים כבולים וסתומים וגורשים.
ਵਿਣੁ ਸਚੇ ਤਨੁ ਛਾਰੁ ਛਾਰੁ ਰਲਾਈਐ ॥
vin sache tan chhaar chhaar ralaaeeai |ללא האחד האמיתי, הגוף הוא רק אפר, והוא מתערבב שוב באפר.
ਵਿਣੁ ਸਚੇ ਸਭ ਭੁਖ ਜਿ ਪੈਝੈ ਖਾਈਐ ॥
vin sache sabh bhukh ji paijhai khaaeeai |ללא האומה האמיתית, כל האוכל והבגדים אינם מספקים.
ਵਿਣੁ ਸਚੇ ਦਰਬਾਰੁ ਕੂੜਿ ਨ ਪਾਈਐ ॥
vin sache darabaar koorr na paaeeai |ללא האחד האמיתי, הכוזבים אינם מגיעים לחצר האדון.
ਕੂੜੈ ਲਾਲਚਿ ਲਗਿ ਮਹਲੁ ਖੁਆਈਐ ॥
koorrai laalach lag mahal khuaaeeai |מצורף להחזקות שווא, אחוזת נוכחות האדון אבדה.
ਸਭੁ ਜਗੁ ਠਗਿਓ ਠਗਿ ਆਈਐ ਜਾਈਐ ॥
sabh jag tthagio tthag aaeeai jaaeeai |כל העולם שולל במרמה, בא והולך בגלגול נשמות.
ਤਨ ਮਹਿ ਤ੍ਰਿਸਨਾ ਅਗਿ ਸਬਦਿ ਬੁਝਾਈਐ ॥੧੯॥
tan meh trisanaa ag sabad bujhaaeeai |19|בתוך הגוף אש התשוקה; באמצעות דבר השב"ד הוא נכבה. ||19||
ਸਲੋਕ ਮਃ ੧ ॥
salok mahalaa 1 |סאלוק, מהל הראשון:
ਨਾਨਕ ਗੁਰੁ ਸੰਤੋਖੁ ਰੁਖੁ ਧਰਮੁ ਫੁਲੁ ਫਲ ਗਿਆਨੁ ॥
naanak gur santokh rukh dharam ful fal giaan |הו ננאק, הגורו הוא עץ השביעות, עם פרחי אמונה ופירות של חוכמה רוחנית.
ਰਸਿ ਰਸਿਆ ਹਰਿਆ ਸਦਾ ਪਕੈ ਕਰਮਿ ਧਿਆਨਿ ॥
ras rasiaa hariaa sadaa pakai karam dhiaan |מושקה באהבת האדון, הוא נשאר ירוק לנצח; דרך הקארמה של מעשים טובים ומדיטציה, היא מבשילה.
ਪਤਿ ਕੇ ਸਾਦ ਖਾਦਾ ਲਹੈ ਦਾਨਾ ਕੈ ਸਿਰਿ ਦਾਨੁ ॥੧॥
pat ke saad khaadaa lahai daanaa kai sir daan |1|כבוד מתקבל על ידי אכילת המנה הטעימה הזו; מכל המתנות, זו המתנה הגדולה ביותר. ||1||
ਮਃ ੧ ॥
mahalaa 1 |Mehl הראשון:
ਸੁਇਨੇ ਕਾ ਬਿਰਖੁ ਪਤ ਪਰਵਾਲਾ ਫੁਲ ਜਵੇਹਰ ਲਾਲ ॥
sueine kaa birakh pat paravaalaa ful javehar laal |הגורו הוא עץ הזהב, עם עלים של אלמוגים, ופריחה של תכשיטים ואבני אודם.
ਤਿਤੁ ਫਲ ਰਤਨ ਲਗਹਿ ਮੁਖਿ ਭਾਖਿਤ ਹਿਰਦੈ ਰਿਦੈ ਨਿਹਾਲੁ ॥
tit fal ratan lageh mukh bhaakhit hiradai ridai nihaal |המילים מפיו הן פרי של תכשיטים. בתוך לבו, הוא רואה את האדון.
ਨਾਨਕ ਕਰਮੁ ਹੋਵੈ ਮੁਖਿ ਮਸਤਕਿ ਲਿਖਿਆ ਹੋਵੈ ਲੇਖੁ ॥
naanak karam hovai mukh masatak likhiaa hovai lekh |הו ננק, הוא מתקבל על ידי אלה שעל פניהם ומצחיהם נכתב גורל מתועד כזה מראש.
ਅਠਿਸਠਿ ਤੀਰਥ ਗੁਰ ਕੀ ਚਰਣੀ ਪੂਜੈ ਸਦਾ ਵਿਸੇਖੁ ॥
atthisatth teerath gur kee charanee poojai sadaa visekh |שישים ושמונה מקדשי העלייה לרגל כלולים בפולחן המתמיד של רגליו של הגורו המרומם.
ਹੰਸੁ ਹੇਤੁ ਲੋਭੁ ਕੋਪੁ ਚਾਰੇ ਨਦੀਆ ਅਗਿ ॥
hans het lobh kop chaare nadeea ag |אכזריות, התקשרות חומרית, חמדנות וכעס הם ארבעת נהרות האש.
ਪਵਹਿ ਦਝਹਿ ਨਾਨਕਾ ਤਰੀਐ ਕਰਮੀ ਲਗਿ ॥੨॥
paveh dajheh naanakaa tareeai karamee lag |2|נופל לתוכם, אחד נשרף, הו ננק! אדם ניצל רק על ידי החזקה במעשים טובים. ||2||
ਪਉੜੀ ॥
paurree |פאורי:
ਜੀਵਦਿਆ ਮਰੁ ਮਾਰਿ ਨ ਪਛੋਤਾਈਐ ॥
jeevadiaa mar maar na pachhotaaeeai |בעודך בחיים, כבש את המוות, ולא תתחרט בסופו של דבר.
ਝੂਠਾ ਇਹੁ ਸੰਸਾਰੁ ਕਿਨਿ ਸਮਝਾਈਐ ॥
jhootthaa ihu sansaar kin samajhaaeeai |העולם הזה שקרי, אבל רק מעטים מבינים זאת.
ਸਚਿ ਨ ਧਰੇ ਪਿਆਰੁ ਧੰਧੈ ਧਾਈਐ ॥
sach na dhare piaar dhandhai dhaaeeai |אנשים אינם מעגנים אהבה לאמת; במקום זאת הם רודפים אחרי ענייני עולם.
ਕਾਲੁ ਬੁਰਾ ਖੈ ਕਾਲੁ ਸਿਰਿ ਦੁਨੀਆਈਐ ॥
kaal buraa khai kaal sir duneeaeeai |התקופה הנוראה של המוות וההשמדה מרחפת מעל ראשי העולם.
ਹੁਕਮੀ ਸਿਰਿ ਜੰਦਾਰੁ ਮਾਰੇ ਦਾਈਐ ॥
hukamee sir jandaar maare daaeeai |על ידי הוקאם של פקודה של האדון, שליח המוות מנפץ את המועדון שלו מעל ראשיהם.
ਆਪੇ ਦੇਇ ਪਿਆਰੁ ਮੰਨਿ ਵਸਾਈਐ ॥
aape dee piaar man vasaaeeai |האדון בעצמו נותן את אהבתו, ומעגן אותה בתודעתם.
ਮੁਹਤੁ ਨ ਚਸਾ ਵਿਲੰਮੁ ਭਰੀਐ ਪਾਈਐ ॥
muhat na chasaa vilam bhareeai paaeeai |אין איחור של רגע או רגע מותר, כאשר מידת החיים של האדם מלאה.
ਗੁਰਪਰਸਾਦੀ ਬੁਝਿ ਸਚਿ ਸਮਾਈਐ ॥੨੦॥
guraparasaadee bujh sach samaaeeai |20|בחסד של גורו, אדם מתוודע לאדם האמיתי, ונקלט בו. ||20||
ਸਲੋਕੁ ਮਃ ੧ ॥
salok mahalaa 1 |סאלוק, מהל הראשון:
ਤੁਮੀ ਤੁਮਾ ਵਿਸੁ ਅਕੁ ਧਤੂਰਾ ਨਿਮੁ ਫਲੁ ॥
tumee tumaa vis ak dhatooraa nim fal |מלון מר, סנונית, תפוח קוץ ופרי נים
ਮਨਿ ਮੁਖਿ ਵਸਹਿ ਤਿਸੁ ਜਿਸੁ ਤੂੰ ਚਿਤਿ ਨ ਆਵਹੀ ॥
man mukh vaseh tis jis toon chit na aavahee |הרעלים המרים האלה שוכנים במוחם ובפייהם של אלה שאינם זוכרים אותך
ਨਾਨਕ ਕਹੀਐ ਕਿਸੁ ਹੰਢਨਿ ਕਰਮਾ ਬਾਹਰੇ ॥੧॥
naanak kaheeai kis handtan karamaa baahare |1|הו ננק, איך אני אגיד להם את זה? בלי הקארמה של המעשים הטובים, הם רק הורסים את עצמם. ||1||
ਮਃ ੧ ॥
mahalaa 1 |Mehl הראשון:
ਮਤਿ ਪੰਖੇਰੂ ਕਿਰਤੁ ਸਾਥਿ ਕਬ ਉਤਮ ਕਬ ਨੀਚ ॥
mat pankheroo kirat saath kab utam kab neech |השכל הוא ציפור; בגלל מעשיו, הוא לפעמים גבוה ולפעמים נמוך.