חתכו את התשוקה, המיניות, הכעס, הגאווה והקנאה, ותנו להם להיות הנביחה המתסיסה. ||1||
האם יש איזה קדוש, עם שלווה אינטואיטיבית ושלווה עמוקה בפנים, שאוכל להציע לו את המדיטציה והצנע שלי כתשלום?
אני מקדיש את הגוף והנפש שלי למי שנותן לי אפילו טיפה מהיין הזה מבור כזה. ||1||השהה||
עשיתי את ארבעה עשר העולמות לכבשן, ושרפתי את גופי באש ה'.
המודרה שלי - תנועת היד שלי, היא הצינור; התכווננות לזרם הצליל השמימי שבתוכו, השושמנה - ערוץ עמוד השדרה המרכזי, היא כרית הקירור שלי. ||2||
עליות לרגל, צום, נדרים, היטהרות, משמעת עצמית, צנע ושליטה בנשימה דרך ערוצי השמש והירח - את כל אלה אני מתחייב.
התודעה הממוקדת שלי היא הכוס, והצוף האמברוזיאלי הוא המיץ הטהור. אני שותה את המהות העילאית והנשגבת של המיץ הזה. ||3||
הזרם הטהור זולג ללא הרף, והמוח שלי שיכור מהמהות הנשגבת הזו.
אומר קאביר, כל שאר היינות הם טריוויאליים וחסרי טעם; זו המהות האמיתית היחידה, הנשגבת. ||4||1||
הפוך את החוכמה הרוחנית למולסה, המדיטציה לפרחים, ואת יראת אלוהים לאש החקוקה בתודעתך.
השושמנה, תעלת עמוד השדרה המרכזית, מאוזנת אינטואיטיבית, והשותה שותה ביין זה. ||1||
הו הנזיר יוגי, המוח שלי שיכור.
כאשר היין הזה עולה, טועמים את המהות הנשגבת של המיץ הזה, ורואים על פני שלושת העולמות. ||1||השהה||
מצטרף לשני ערוצי הנשימה, הדלקתי את הכבשן, ואני שותה את המהות העליונה, הנשגבת.
שרפתי גם תשוקה מינית וגם כעס, ושוחררתי מהעולם. ||2||
אור החוכמה הרוחנית מאיר לי אור; בפגישה עם הגורו, הגורו האמיתי, השגתי את ההבנה הזו.
העבד קאביר שיכור מהיין הזה, שלעולם לא מתפוגג. ||3||2||
אתה הר סומאייר שלי, הו אדוני ואדוני; קלטתי את תמיכתך.
אתה לא רועד, ואני לא נופל. שמרת על הכבוד שלי. ||1||
מדי פעם, פה ושם, אתה, רק אתה.
בחסדיך, אני לנצח בשלום. ||1||השהה||
בהסתמך עליך, אני יכול לחיות אפילו במקום הארור של מגהאר; כיבית את אש גופי.
ראשית, השגתי את החזון המבורך של דרשן שלך במגהאר; ואז באתי לגור בבנארס. ||2||
כמו מגהאר, כך גם בנארס; אני רואה בהם אותו דבר.
אני עני, אבל השגתי את העושר הזה של ה'; הגאים מתפקעים מגאווה ומתים. ||3||
מי שמתגאה בעצמו תקוע בקוצים; אף אחד לא יכול לשלוף אותם.
כאן, הוא בוכה במרירות, ומכאן, הוא נשרף בגיהנום הנורא ביותר. ||4||
מה זה גיהנום ומה זה גן עדן? הקדושים דוחים את שניהם.
אין לי מחויבות כלפי אף אחד מהם, בחסדי הגורו שלי. ||5||
עתה, עליתי על כסא ה'; פגשתי את האדון, מקיים העולם.
האדון וקביר הפכו לאחד. אף אחד לא יכול להבדיל ביניהם. ||6||3||
אני מכבד ומציית לקדושים, ומעניש את הרשעים; זו חובתי כשוטר אלוהים.
יומם ולילה, אני רוחץ את רגליך, אדוני; אני מנופף בשערי בתור הנהג, כדי להבריש את הזבובים. ||1||
אני כלב בחצר שלך, אדוני.
אני פותח את החוטם שלי ונובח לפניו. ||1||השהה||