אומר ננאק, אני קורבן לכל אלה שבלבם אדוני אלוהים שוכן. ||3||
סאלוק:
אלה המשוועים לה', נאמר שהם עבדיו.
ננאק יודע את האמת הזו, שהאדון אינו שונה מהקדוש שלו. ||1||
פזמון:
כשהמים מתערבבים ומתמזגים עם מים,
כך גם האור של האדם מתערבב ומתמזג עם האור של האדון.
בהתמזגות עם הבורא המושלם, הכל יכול, אדם לומד להכיר את העצמי שלו.
לאחר מכן, הוא נכנס למצב השמימי של סמאדהי מוחלט, ומדבר על האדון האחד והיחיד.
הוא עצמו אינו גלוי, והוא עצמו משוחרר; הוא עצמו מדבר על עצמו.
הו ננק, הספק, הפחד והמגבלות של שלוש התכונות מתבטלות, כשהאדם מתמזג לתוך האדון, כמו מים שמתערבבים במים. ||4||2||
Wadahans, מהל החמישי:
אלוהים הוא הבורא הכל יכול, הסיבה לסיבות.
הוא שומר על כל העולם, מושיט את ידו.
הוא המקדש הכל יכול, הבטוח, האדון והמאסטר, אוצר הרחמים, נותן השלום.
אני קורבן לעבדייך, המכירים רק באדון האחד.
לא ניתן לראות את צבעו וצורתו; אי אפשר לתאר את התיאור שלו.
מתפלל ננק, שמע את תפילתי, אלוהים, בורא כל יכול, סיבת הסיבות. ||1||
היצורים האלה הם שלך; אתה הבורא שלהם.
אלוהים הוא המשמיד של כאב, סבל וספק.
הסר את הספק, הכאב והסבל שלי ברגע, ושמרני, ה', רחום לעניות.
אתה אמא, אב וחבר, הו אדון ואדון; כל העולם הוא ילדך, ריבונו של עולם.
מי שבא לחפש את מקדשך, משיג את אוצר המידות הטובות, ואינו צריך להיכנס שוב למעגל הלידה והמוות.
מתפלל ננק, אני העבד שלך. כל היצורים הם שלך; אתה הבורא שלהם. ||2||
מדיטציה על ה', עשרים וארבע שעות ביממה,
מתקבלים פירות משאלות הלב.
משאלות הלב שלך מתקבלים, מהרהר באלוהים, ופחד המוות מתבטל.
אני שר על אדון היקום בסאגת סאד, חברת הקודש, ותקוותיי מתגשמות.
מוותרים על אגואיזם, היקשרות רגשית וכל שחיתות, אנו נעשים נעימים לנפשו של אלוהים.
מתפלל ננק, יום ולילה, הרהרו לנצח על ה', הר, הר. ||3||
בדלת האדון מהדהדת המנגינה הבלתי מוכה.
בכל לב ולב שר האדון, אדון היקום.
אדון היקום שר, ונשאר לנצח; הוא בלתי נתפס, עמוק עמוק, נשגב ומרומם.
סגולותיו אינסופיות – אף אחת מהן אינה ניתנת לתיאור. אף אחד לא יכול להגיע אליו.
הוא עצמו יוצר, והוא עצמו מקיים; כל היצורים והיצורים נוצרו על ידו.
מתפלל ננק, האושר מגיע מפולחן מסור של הנעאם; ליד הדלת שלו, המנגינה הבלתי-מוכת מהדהדת. ||4||3||
Raag Wadahans, First Mehl, Fifth House, Alaahanees ~ Songs Of Mourning:
אל בורא אוניברסלי אחד. בחסדי הגורו האמיתי:
אשרי הבורא, המלך האמיתי, שקישר את העולם כולו למשימותיו.
כשנגמר זמנו, והמידה מלאה, הנשמה היקרה הזו נתפסת וגורפת.