המנמוקים בעלי הרצון העצמי הובלו שולל כבר מההתחלה; בתוכם מסתתרים תאוות בצע, קמצנות ואגו.
הלילות והימים שלהם חולפים בוויכוח, והם אינם משקפים את דבר השב"ד.
הבורא לקח מהם את שכלם העדין, וכל דיבורם מושחת.
לא משנה מה נותנים להם, הם לא מרוצים; בתוכם רצון, והחושך הגדול של הבורות.
הו ננאק, נכון לשבור את המנמוקים בעלי הרצון העצמי; עבורם, אהבתה של מאיה מתוקה. ||1||
Mehl שלישי:
מה יכולים הפחד והספק לעשות לאלה, שנתנו את ראשם לבורא ולגורו האמיתי?
מי ששמר על הכבוד מראשית הימים, ישמור גם על כבודם.
במפגש עם אהובתם, הם מוצאים שלווה; הם משקפים את המילה האמיתית של השב"ד.
הו ננק, אני משרת את נותן השלום; הוא עצמו הוא השומה. ||2||
פאורי:
כל היצורים הם שלך; אתה העושר של כולם.
מי שאתה נותן לו, משיג הכל; אין אף אחד אחר שיתחרה בך.
אתה לבדך הנותן הגדול מכולם; אני מתפלל אליך, אדוני.
אחד שאתה מרוצה ממנו, מקובל עליך; כמה מבורך אדם כזה!
המשחק המופלא שלך מתפשט בכל מקום. אני מניח את הכאב וההנאה שלי לפניך. ||2||
סאלוק, מהל השלישי:
הגורמוקים מוצאים חן בעיני האדון האמיתי; הם נשפטים כנכונים בבית המשפט האמיתי.
מוחותיהם של חברים כאלה מתמלאים באושר, כשהם חושבים על דבר השב"ד של הגורו.
הם עוגנים את השב"ד בתוך ליבם; הכאב שלהם מתפוגג, והבורא מברך אותם באור האלוהי.
הו ננק, האדון המושיע יציל אותם וירעיף עליהם רחמיו. ||1||
Mehl שלישי:
שרת את הגורו, וחכה לו; תוך כדי עבודה, שמרו על יראת אלוהים.
כשאתה משרת אותו, אתה תהיה כמוהו, ככל שאתה הולך לפי רצונו.
הו ננאק, הוא עצמו הוא הכל; אין מקום אחר ללכת אליו. ||2||
פאורי:
אתה לבד יודע את גדולתך - אף אחד אחר אינו גדול כמוך.
אם היה עוד יריב גדול כמוך, אז הייתי מדבר עליו. אתה לבד גדול כמוך.
מי שמשרת אותך משיג שלום; מי עוד יכול להשוות אליך?
אתה כל יכול להרוס וליצור, הו הנותן הגדול; עם כפות ידיים צמודות זו לזו, כולם עומדים מתחננים לפניך.
אני לא רואה איש גדול כמוך, הו הנותן הגדול; אתה נותן צדקה לישויות של כל היבשות, העולמות, מערכות השמש, האזורים התחתונים והיקומים. ||3||
סאלוק, מהל השלישי:
הו שכל, אין לך אמונה, ולא אימצת את האהבה לאדון השמימי;
אינך נהנה מהטעם הנשגב של דבר השב"ד - איזה תהילות ה' תשיר בעקשנות?
הו ננאק, בואו לבדו מאושרת, אשר, בתור גורמוק, מתמזג לאדון האמיתי. ||1||
Mehl שלישי:
השוטה אינו מבין את עצמיותו; הוא מעצבן אחרים בנאום שלו.
הטבע הבסיסי שלו לא עוזב אותו; כשהוא מופרד מה', הוא סופג מכות אכזריות.
דרך הפחד מהגורו האמיתי, הוא לא שינה ושקם את עצמו, כדי שיוכל להתמזג בחיקו של אלוהים.