בני הקאורווה, שהיו להם אחים כמו דוריודן, נהגו להכריז: "זה שלנו! זה שלנו!"
התהלוכה המלכותית שלהם השתרעה על פני שישים קילומטרים, ובכל זאת גופותיהם נאכלו על ידי נשרים. ||2||
סרי לנקה הייתה עשירה לחלוטין בזהב; האם מישהו היה גדול משליטו ראוון?
מה קרה לפילים, קשורים בשער שלו? ברגע אחד, הכל היה שייך למישהו אחר. ||3||
היעדוונים רימו את דורבעסה, וקיבלו את גמולם.
ה' רחם על עבדו הצנוע, ועתה מזמר נעם דייב את תהילת ה'. ||4||1||
הבאתי את עשרת איברי החישה לשליטתי, ומחקתי כל זכר לחמשת הגנבים.
מילאתי את שבעים ושניים אלף תעלות העצבים בצוף אמברוזיאלי וניקזתי את הרעל. ||1||
לא אבוא שוב לעולם.
אני מזמר את הבני האמברוזיאלי של המילה מעומק לבי, והוריתי את נשמתי. ||1||השהה||
נפלתי לרגליו של הגורו והתחננתי אליו; עם הגרזן האדיר, חתכתי את ההתקשרות הרגשית.
כשאני מתרחק מהעולם, הפכתי למשרתם של הקדושים; אני לא מפחד מאיש מלבד חסידי האדון. ||2||
אני אשתחרר מהעולם הזה, כשאפסיק להיאחז במאיה.
מאיה הוא שם הכוח שגורם לנו להיוולד; מוותרים עליו, אנו מקבלים את החזון המבורך של דרשן ה'. ||3||
אותה ישות צנועה, המבצעת פולחן מסור בדרך זו, נפטרת מכל פחד.
אומרת נעם דייב, למה אתה מסתובב שם בחוץ? זו הדרך למצוא את ה'. ||4||2||
כמו מים יקרים מאוד במדבר, ועשבי השרץ יקרים לגמל,
ומנגינת פעמון הצייד בלילה מפתה את הצבי, כך גם ה' בעיני. ||1||
השם שלך כל כך יפה! הצורה שלך כל כך יפה! אהבתך כל כך יפה, הו אדוני. ||1||השהה||
כמו שהגשם יקר לאדמה, וניחוח הפרח יקר לדבורת הבומבוס,
והמנגו יקר לקוקייה, כך גם ה' בעיניי. ||2||
כמו שהשמש יקרה לברווז הצ'קווי, ואגם מאן סרובאר יקר לברבור,
והבעל יקר לאשתו, כך ה' בעיני. ||3||
כמו חלב יקר לתינוק, וטיפת הגשם יקרה לפיה של ציפור הגשם,
וכמו שהמים יקרים לדגים, כך ה' בעיני. ||4||
כל המחפשים, הסידהות והחכמים השקטים מחפשים אותו, אבל רק מעטים נדירים רואים אותו.
כשם ששמך יקר לכל היקום, כך יקר ה' לנפשו של נעם דייב. ||5||3||
קודם כל, הלוטוסים פרחו ביער;
מהם נוצרו כל נשמות הברבור.
דעו שדרך קרישנה, האדון, הר, הר, ריקוד הבריאה רוקד. ||1||
קודם כל, הייתה רק הישות הראשונית.
מאותה ישות ראשונית הופקה מאיה.
כל מה שיש, הוא שלו.
בגן האדון הזה כולנו רוקדים, כמו מים בסירים של הגלגל הפרסי. ||1||השהה||
נשים וגברים רוקדים שניהם.
אין אחר מלבד ה'.
אל תחלוק על זה,
ואל תטיל בכך ספק.
ה' אומר: "הבריאה הזאת ואני אחד ויחיד". ||2||