הבה ניצור שותפות, ונחלוק את המעלות שלנו; הבה ננטוש את פגמינו ונלך בדרך.
הבה נלבש את מעלותינו כמו בגדי משי; תנו לנו לקשט את עצמנו, ולהיכנס לזירה.
הבה נדבר על טוב, בכל מקום שנלך ונשב; תן לנו להרחיק את הצוף האמברוזיאלי, ולשתות אותו.
הוא עצמו פועל; בפני מי עלינו להתלונן? אף אחד אחר לא עושה כלום.
קדימה והתלונן בפניו, אם הוא עושה טעות.
אם הוא עושה טעות, קדימה והתלונן בפניו; אבל איך הבורא עצמו יכול לטעות?
הוא רואה, הוא שומע, ובלי שנבקש, בלי התחננות שלנו, הוא נותן את מתנותיו.
הנותן הגדול, אדריכל היקום, נותן את מתנותיו. הו ננק, הוא האדון האמיתי.
הוא עצמו פועל; בפני מי עלינו להתלונן? אף אחד אחר לא עושה כלום. ||4||1||4||
סוהי, מהל הראשון:
מוחי חדור בשבחיו המפוארים; אני מזמר אותם, והוא נעים לנפשי.
האמת היא הסולם לגורו; מטפסים אל האדון האמיתי, מתקבל שלום.
שלום שמימי מגיע; האמת משמחת אותי. איך אפשר היה למחוק אי פעם את ההוראה האמיתית האלה?
הוא עצמו בלתי ניתן להטעות; כיצד יוכל אי פעם להיות שולל על ידי אמבטיות טיהור, צדקה, חוכמה רוחנית או רחצות פולחניות?
הונאה, התקשרות ושחיתות נלקחות, וכך גם שקר, צביעות ודואליות.
מוחי חדור בשבחיו המפוארים; אני מזמר אותם, והוא נעים לנפשי. ||1||
אז שבחו את אדונכם והמאסטר, שיצרו את הבריאה.
זוהמה נדבקת למוח המזוהם; כמה נדירים הם אלה ששותים בצוף האמברוזיאלי.
חצב את הצוף האמברוזיאלי הזה, ושתה אותו; הקדישו את המוח הזה לגורו, והוא יעריך אותו מאוד.
הבנתי באופן אינטואיטיבי את אלוהים שלי, כשקישרתי את מוחי לאדון האמיתי.
אשיר עמו את תהילת ה', אם ימצא חן בעיניו; איך יכולתי לפגוש אותו בכך שאני זר לו?
אז שבחו את אדונכם והמאסטר, שיצרו את הבריאה. ||2||
כשהוא יבוא, מה עוד נשאר מאחור? איך יכול להיות שבאים או הולכים אז?
כאשר הנפש משלימה עם האדון האהוב שלה, היא מתמזגת איתו.
נכון הוא דיבורו של מי שחדור באהבת אדונו ואדונו, שיצר את מבצר הגוף מבועה בלבד.
הוא המאסטר של חמשת היסודות; הוא עצמו הוא אדון הבורא. הוא קישט את הגוף עם אמת.
אני חסר ערך; אנא שמע אותי, הו אהובי! מה שמשמח אותך הוא נכון.
מי שהתברך בהבנה אמיתית, לא בא והולך. ||3||
מרחו משחה כזו על עיניכם, אשר נעימה לאהובכם.
אני מבין, מבין ומכיר אותו, רק אם הוא עצמו גורם לי להכיר אותו.
הוא עצמו מראה לי את הדרך, והוא עצמו מוביל אותי אליה, מושך את מוחי.
הוא עצמו גורם לנו לעשות מעשים טובים ורעים; מי יכול לדעת את ערכו של האדון המסתורי?
אני לא יודע כלום על לחשים טנטריים, מנטרות קסומות וטקסים צבועים; מעגן את יהוה בתוך לבי, דעתי מרוצה.
משחת ה'נעם', שם ה', מובן רק למי שמממש את ה', דרך דבר השב"ד של הגורו. ||4||
יש לי חברים משלי; למה לי ללכת לבית של זר?
החברים שלי חדורים באדון האמיתי; הוא איתם, בנפשם.
במוחם, החברים הללו חוגגים באושר; כל הקארמה הטובה, הצדקנות והדהרמה,