Raag Maaroo, First Mehl, First House, Chau-Padhay:
אל בורא אוניברסלי אחד. האמת היא השם. Creative Being Personified. אין פחד. אין שנאה. תמונה של הבלתי מת. מעבר ללידה. קיים בעצמו. בחסד הגורו:
סאלוק:
הו ידידי, לנצח אשאר אבק רגליך.
ננק מחפש את הגנתך, ורואה אותך נוכח תמיד, כאן ועכשיו. ||1||
שב"ד:
אלה שמקבלים את השיחה בשעות האחרונות של הלילה, קוראים את שמו של אדונם ואדונם.
מכינים אוהלים, חופות, ביתנים וקרונות ומוכנים עבורם.
אתה שולח את הקריאה, אדוני, לאלה המהרהרים בשמך. ||1||
אבא, אני מצער, רמאי.
לא מצאתי את שמך; מוחי עיוור ושולל על ידי ספק. ||1||השהה||
נהניתי מהטעמים, ועכשיו מכאובי התגשמו; כזה הוא גורלי שנקבע מראש, הו אמי.
עתה שמחתי מעט, ומכאובי רבים. בייסור מוחלט, אני מעביר את חיי. ||2||
איזו הפרדה יכולה להיות גרועה יותר מהפרדה מהאדון? לאלו המאוחדים איתו, איזה עוד איחוד יכול להיות?
הלל את האדון והמאסטר, אשר, לאחר שיצר את המחזה הזה, צופה בו. ||3||
בגורל טוב נוצר האיחוד הזה; הגוף הזה נהנה מההנאות שלו.
אלה שאיבדו את גורלם, סובלים מהפרדה מהאיחוד הזה. הו ננאק, ייתכן שהם עדיין מאוחדים שוב! ||4||1||
מארו, מהל הראשון:
האיחוד של האם והאב מביא את הגוף להתהוות.
הבורא רושם עליו את הכתובת של ייעודו.
לפי כתובת זו מקבלים מתנות, אור וגדולה מפוארת.
בהצטרפות למאיה, התודעה הרוחנית אבדה. ||1||
הו שכל טיפש, למה אתה כל כך גאה?
תצטרכו לקום ולעזוב כשזה ימצא חן בעיני אדונכם ואדונכם. ||1||השהה||
לנטוש את טעמי העולם, ולמצוא שלווה אינטואיטיבית.
כולם חייבים לנטוש את בתיהם הארציים; אף אחד לא נשאר כאן לנצח.
תאכל קצת ותשמור את השאר,
אם נגזר עליך לחזור לעולם שוב. ||2||
הוא מעטר את גופו ומתנוסס בגלימות משי.
הוא נותן כל מיני פקודות.
מכין את מיטתו הנוחה, הוא ישן.
כשהוא נופל לידיו של שליח המוות, מה תועיל לצעוק? ||3||
ענייני הבית הם מערבולות של הסתבכויות, הו אחים לגורל.