נטשתי גם את הפנדיטים, את חוקרי הדת ההינדואים וגם את המולאות, הכמרים המוסלמים. ||1||השהה||
אני טווה ואורג, ולובש מה שאני טווה.
איפה אגואיזם לא קיים, שם אני שר את הלל. ||2||
מה שהפנדיטים והמולה כתבו,
אני דוחה; אני לא מקבל שום דבר מזה. ||3||
הלב שלי טהור, ולכן ראיתי את ה' בפנים.
חיפוש, חיפוש בתוך העצמי, קאביר פגש את האדון. ||4||7||
אף אחד לא מכבד את המסכן.
הוא עשוי לעשות אלפי מאמצים, אבל אף אחד לא שם לב אליו. ||1||השהה||
כשהעני הולך לאדם העשיר,
ויושב ממש מולו, העשיר מפנה לו עורף. ||1||
אבל כשהעשיר הולך לעני,
העני מקבל אותו בכבוד. ||2||
העני והעשיר שניהם אחים.
לא ניתן למחוק את התוכנית שנקבעה מראש של אלוהים. ||3||
אומר קאביר, הוא לבדו עני,
שאין בלבו את הנעם, שם ה'. ||4||8||
לשרת את הגורו, נוהגים פולחן מסור.
לאחר מכן, הגוף האנושי הזה מתקבל.
אפילו האלים כמהים לגוף האדם הזה.
אז תרטטו את הגוף האנושי הזה וחשבו על שירות האדון. ||1||
רטט, והרהר על אדון היקום, ולעולם אל תשכח אותו.
זו ההזדמנות המבורכת של הגלגול האנושי הזה. ||1||השהה||
כל עוד מחלת הזיקנה לא הגיעה לגוף,
וכל עוד לא בא המוות ותפס את הגופה,
וכל עוד קולך לא איבד את כוחו,
הו בן תמותה, רטט והרהר בריבונו של עולם. ||2||
אם לא תרטט ותהרהר בו עכשיו, מתי תעשה, הו אחות הגורל?
כשהסוף יגיע, לא תוכל לרטוט ולהרהר בו.
לא משנה מה אתה צריך לעשות - עכשיו זה הזמן הטוב ביותר לעשות את זה.
אחרת, תתחרט ותתחרט אחר כך, ולא תינשא לצד השני. ||3||
הוא לבדו עבד, שה' מצווה עליו לעבודתו.
הוא לבדו משיג את האדון האלוהי ללא רבב.
בפגישה עם הגורו, דלתותיו נפתחות לרווחה,
והוא לא צריך לנסוע שוב בדרך של גלגול נשמות. ||4||
זו ההזדמנות שלך, וזה הזמן שלך.
הסתכל עמוק לתוך הלב שלך, והרהר על כך.
אומר קאביר, אתה יכול לנצח או להפסיד.
בכל כך הרבה מובנים הכרזתי זאת בקול רם. ||5||1||9||
בעיר האלוהים שוררת הבנה נעלה.
שם תיפגשו עם האדון ותחשבו עליו.
כך תבין את העולם הזה ואת העולם הבא.
מה הטעם לטעון שהכל בבעלותך, אם רק תמות בסוף? ||1||
אני ממקד את המדיטציה שלי באני הפנימי שלי, עמוק בפנים.
שמו של האדון הריבוני הוא החוכמה הרוחנית שלי. ||1||השהה||
בצ'אקרה הראשונה, צ'אקרת השורש, תפסתי את המושכות וקשרתי אותן.
הנחתי את הירח בתקיפות מעל השמש.
השמש זורחת בשער המערבי.
דרך הערוץ המרכזי של השושמנה הוא עולה מעל ראשי. ||2||
יש אבן בשער המערבי הזה,
ומעל לאבן ההיא, יש עוד חלון.
מעל החלון הזה נמצא השער העשירי.
אומר קאביר, אין לזה סוף או מגבלה. ||3||2||10||
הוא לבדו מולה, שנאבק במוחו,
ובאמצעות תורתו של הגורו, נלחם עם המוות.
הוא מרסק את גאוותו של שליח המוות.
לאותו מולה, אני אי פעם מציע ברכות של כבוד. ||1||