מפגש איתם, אהבה לאלוהים מחובקת. ||1||
בחסד של גורו, אושר מתקבל.
מדיטציה עליו בזיכרון, המוח מואר; לא ניתן לתאר את מצבו ומצבו. ||1||השהה||
צומות, נדרים דתיים, אמבטיות טיהור ופולחן לו;
האזנה לוודות, פוראנות ושאסטרס.
הוא טהור ביותר, ומקומו ללא רבב,
המהרהר על שם ה', הר, הר, בסנגאט סאד. ||2||
היצור הצנוע הזה הופך למוניטין בכל העולם.
אפילו חוטאים מטוהרים, על ידי עפר רגליו.
מי שפגש את ה', ה' מלכנו,
לא ניתן לתאר את מצבו ומצבו. ||3||
עשרים וארבע שעות ביממה, עם כפות ידיים צמודות זו לזו, אני עושה מדיטציה;
אני משתוקק להשיג את החזון המבורך של הדרשן של אותם קדושים קדושים.
התמזג אותי, העני, איתך, ה';
ננק הגיע למקדש שלך. ||4||38||89||
אסאא, מהל החמישי:
עשרים וארבע שעות ביממה, הוא עושה את אמבט הניקוי שלו במים;
הוא מקריב תמים לה'; הוא איש חוכמה אמיתי.
הוא אף פעם לא משאיר שום דבר חסר תועלת.
שוב ושוב, הוא נופל לרגלי האדון. ||1||
כזה הוא הסאלגראם, אליל האבן, שאני משרת;
כזה הוא גם הפולחן שלי, מנחות הפרחים וההערצה האלוהית שלי. ||1||השהה||
הפעמון שלו מהדהד לארבע פינות העולם.
מושבו לנצח בגן עדן.
הצ'אורי שלו, מברשת הזבובים שלו, מנופפים מעל הכל.
הקטורת שלו תמיד ריחנית. ||2||
הוא אוצר בכל לב ולב.
הסעד סנגאט, חברת הקודש, היא חצר הנצח שלו.
Aartee שלו, שירות הפולחן שלו מואר במנורה, הוא הקירטאן של הלל שלו, שמביא אושר מתמשך.
גדולתו כל כך יפה, ולעולם בלתי מוגבלת. ||3||
הוא לבדו משיג אותו, שהוא כל כך מוזמן מראש;
הוא לוקח אל מקדש רגלי הקדושים.
אני מחזיק בידי את הסאלגראם של ה'.
אומר Nanak, הגורו נתן לי את המתנה הזו. ||4||39||90||
Aasaa, Mehl חמישי, Panch-Pada:
הכביש המהיר, שעליו שודדים את מוביל המים
- הדרך הזו רחוקה מהקדושים. ||1||
הגורו האמיתי דיבר את האמת.
שמך ה' הוא הדרך לישועה; הדרך של שליח המוות רחוקה. ||1||השהה||
המקום ההוא, שבו שוכן גבאי האגרות החמדן
- הדרך הזו נשארת רחוקה מעבד ה' הצנוע. ||2||
שם, במקום שבו כל כך הרבה שיירות גברים נתפסות,
הקדושים הקדושים נשארים עם האדון העליון. ||3||
צ'יטרה וגופאט, המלאכים המתעדים של המודע והלא מודע, כותבים את החשבונות של כל יצורי התמותה,
אבל הם אפילו לא יכולים לראות את חסידיו הצנועים של האדון. ||4||
אומר Nanak, אחד שהגורו האמיתי שלו מושלם
- תנועות האקסטזה הבלתי מפוצצות רוטטות עבורו. ||5||40||91||
אסאא, מהל החמישי, דו-פאדה 1:
בסנגט סעד, חברת הקודש, נלמדת הנעם;
כל הרצונות והמשימות מתמלאים.
צמאוני כווה, ואני שבע בשבח ה'.
אני חי על ידי שירים והגות על האדון, מקיים כדור הארץ. ||1||
נכנסתי למקדש הבורא, הסיבה לכל הסיבות.
בחסד של גורו, נכנסתי לבית של אושר שמימי. החושך מתפוגג, וירח החוכמה עלה. ||1||השהה||