לשרת את הגורו, שלום נצחי מושג על ידי אלה שהאדון נותן להם השראה לציית להוקאם של פקודתו. ||7||
זהב וכסף, וכל המתכות, מתערבבים עם אבק בסופו של דבר
בלי השם, שום דבר לא הולך איתך; הגורו האמיתי העניק הבנה זו.
הו ננק, מי שמכוונים לנעאם הם ללא רבב וטהורים; הם נשארים ממוזגים בתוך האמת. ||8||5||
מארו, מהל הראשון:
הצו ניתן, והוא לא יכול להישאר; אישור השהייה נקרע.
המוח הזה קשור לטעויותיו; הוא סובל מכאבים נוראיים בגופו.
הגורו המושלם סולח על כל הטעויות של הקבצן בדלת שלו. ||1||
איך הוא יכול להישאר כאן? הוא חייב לקום וללכת. התבונן בדברי השב"ד, ותבין זאת.
הוא לבדו מאוחד, אשר אתה, ה', מאחד. כזה הוא הפקודה הראשונית של האדון האינסופי. ||1||השהה||
כפי שאתה שומר עליי, אני נשאר; מה שאתה נותן לי, אני אוכל.
בזמן שאתה מוביל אותי, אני עוקב, עם השם האמברוזיאלי בפי.
כל גדלות מפוארת מונחת בידי אדוני ואדוני; מוחי משתוקק להתאחד איתך. ||2||
למה מישהו צריך לשבח כל יצור אחר? שהאדון פועל ורואה.
מי שברא אותי, שוכן בתודעתי; אין אחר בכלל.
אז הלל את האדון האמיתי הזה, ותבורך בכבוד אמיתי. ||3||
הפנדיט, חוקר הדת, קורא, אך אינו מגיע לאלוהים; הוא מסובך לחלוטין בענייני עולם.
הוא שומר על חברה של סגולה ושל רע, מתייסר ברעב ושליח המוות.
מי שמוגן על ידי האדון המושלם, שוכח פרידה ופחד. ||4||
הם לבדם מושלמים, הו אחיי הגורל, שכבודם מאושר.
מושלם הוא השכל של האדון המושלם. נכון גדולתו המפוארת.
המתנות שלו אף פעם לא נגמרות, אם כי מי שמקבל עלול להתעייף מלקבל. ||5||
בחיפוש בים המלוח, מוצאים את הפנינה.
זה נראה יפה לכמה ימים, אבל בסופו של דבר, הוא נאכל באבק.
אם אדם משרת את הגורו, אוקיינוס האמת, המתנות שמקבלים לעולם לא יחסרו. ||6||
הם לבדם טהורים, אשר מוצאים חן בעיני אלהי; כל השאר מלוכלכים בזוהמה.
המטונפים נעשים טהורים, כשהם נפגשים עם הגורו, אבן החכמים.
מי יכול להעריך את שווי הצבע של התכשיט האמיתי? ||7||
לבוש גלימות דתיות, לא משיגים את האדון, ולא משיגים אותו על ידי מתן תרומות במקדשי עלייה לרגל.
לך ושאל את קוראי הוודות; ללא אמונה, העולם מרומה.
הו ננאק, הוא לבדו מעריך את התכשיט, שהתברך בחוכמה הרוחנית של הגורו המושלם. ||8||6||
מארו, מהל החמישי:
המנמוך העצמי, בהתקף תשוקה, נוטש את ביתו, ונחרב; לאחר מכן, הוא מרגל אחר בתים של אחרים.
הוא מזניח את חובותיו הביתיות, ואינו נפגש עם הגורו האמיתי; הוא נלכד במערבולת של רשע.
משוטט בארצות נכר וקורא בכתובים, הוא מתעייף, ותשוקותיו הצמאות רק מתגברות.
גופו המתכלה אינו זוכר את דבר השב"ד; כמו בהמה, הוא ממלא את בטנו. ||1||
הו באבא, זו דרך החיים של הסאניאסי, המתנערים.
באמצעות דברי השב"ד של הגורו, הוא צריך לחזק את האהבה לאדון האחד. חדור בשמך, אדוני, הוא נשאר מרוצה ומלא. ||1||השהה||
הוא צובע את הגלימות שלו בצבע זעפרן, ולובש את הגלימות האלה הוא יוצא ומתחנן.
קורע את גלימותיו, הוא מכין מעיל טלאי, ומכניס את הכסף לארנקו.
מבית לבית הוא הולך ומתחנן, ומנסה ללמד את העולם; אבל דעתו עיוורת, ולכן הוא מאבד את כבודו.
הוא שולל בספק, ואינו זוכר את דבר השב"ד. הוא מאבד את חייו בהימור. ||2||